׳וייצר׳ בשני יודין - מעלת האדם בבינה ופלג התבה אוי יצר
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - יצירת אדם עפר ונשמה, ושבחי הלילה בגנת אגוז · מאמר 19 · פיסקה 5
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חֲנִילָאי, פְּסוּקָא דָא לָא אָתָא אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ. וַיִּיצֶר בִּשְׁנֵי יוּדִין, וְכָל הַשְּׁאָר אַתְּ מוֹצֵא בְּיוּד א'. אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בָּרָא בְּמַעְלָה בְּבִינָה, אֶלָּא הָאָדָם לְבַדּוֹ. שֶׁנָּתַן בּוֹ כֹּחַ מִן הָעֶלְיוֹנִים, לָדַעַת וּלְהַכִּיר וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַטוֹב וּבֵין הָרָע, וְהוּא מְעוּטָר בְּכָבוֹד וְהָדָר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ח׳:ו׳) ׳וְכָבוֹד וְהָדָר תַּעְטְרֵהוּ׳, וְהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) ׳תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ׳, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה כְּשֶׁהוּא זוֹכֵר שֶׁהוּא עָפָר וְיָשׁוֹב אֶל הֶעָפָר, הַכֹּל נַעֲשָׂה הֶבֶל לְפָנָיו, וְאוֹמֵר וַוי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, פַּלֵּג הַתֵּיבָה, וַי יִצֶר ׳ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳, (בראשית ב׳:ז׳) וְיָשׁוֹב אֶל הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
תרגום
אָמַר רַבִּי חֲנִילַאי, פָּסוּק זֶה לֹא בָּא אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ. ׳וַיִּיצֶר׳ בִּשְׁנֵי יוּדִין, וְכָל הַשְּׁאָר אַתָּה מוֹצֵא בְּיוּ"ד אֶחָד. אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הקב"ה בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בָּרָא בְּמַעֲלָה בְּבִינָה, אֶלָּא הָאָדָם לְבַדּוֹ, שֶׁנָּתַן בּוֹ כֹּחַ מִן הָעֶלְיוֹנִים, לָדַעַת וּלְהַכִּיר וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַטּוֹב וּבֵין הָרָע, וְהוּא מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ח׳:ו׳) ׳וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׳, וְהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שם) ׳תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ׳, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה כְּשֶׁהוּא זוֹכֵר שֶׁהוּא עָפָר וְיָשׁוּב אֶל הֶעָפָר, הַכֹּל נַעֲשֶׂה הֶבֶל לְפָנָיו, וְאוֹמֵר אוֹי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, פַּלֵּג הַתֵּבָה: ׳אוֹי, יְצָרוֹ ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳, (בראשית ב׳:ז׳) ׳וְיָשֻׁב אֶל הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חנילאי, פסוקא דא לא אתא אלא להדרש. וייצר בשני יודין, וכל השאר את מוצא ביוד א'. אלא כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא ברא במעלה בבינה, אלא האדם לבדו. שנתן בו כח מן העליונים, לדעת ולהכיר ולהבדיל בין הטוב ובין הרע, והוא מעוטר בכבוד והדר, כמה דאת אמר (תהילים ח׳:ו׳) ׳וכבוד והדר תעטרהו׳, והוא מושל על כל מעשה ידיו, הדא הוא דכתיב, (שם) ׳תמשילהו במעשי ידיך׳, ואחר כל השבח הזה כשהוא זוכר שהוא עפר וישוב אל העפר, הכל נעשה הבל לפניו, ואומר ווי. אמר רבי יוחנן, פלג התיבה, וי יצר ׳ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה׳, (בראשית ב׳:ז׳) וישוב אל העפר כמות שהיה.
התרגום: אמר רבי חנילאי, פסוק זה לא בא אלא להדרש. ׳וייצר׳ בשני יודין, וכל השאר אתה מוצא ביו"ד אחד. אלא כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא במעלה בבינה, אלא האדם לבדו, שנתן בו כח מן העליונים, לדעת ולהכיר ולהבדיל בין הטוב ובין הרע, והוא מעטר בכבוד והדר, כמו שנאמר (תהילים ח׳:ו׳) ׳וכבוד והדר תעטרהו׳, והוא מושל על כל מעשה ידיו, זהו שכתוב, (שם) ׳תמשילהו במעשי ידיך׳, ואחר כל השבח הזה כשהוא זוכר שהוא עפר וישוב אל העפר, הכל נעשה הבל לפניו, ואומר אוי. אמר רבי יוחנן, פלג התבה: ׳אוי, יצרו ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה׳, (בראשית ב׳:ז׳) ׳וישב אל העפר כמות שהיה׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: