ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 18: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת › פיסקה 14

הנפש היתרה בשבת - רוח הקדש המכתרת בכתרי המלאכים

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת · מאמר 18 · פיסקה 14

לשון הזוהר

וְאָמַר רַב נַחְמָן, נֶפֶשׁ יְתֵירָה נִתּוֹסֶפֶת בָּאָדָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ רַבִּי, מַאי נֶפֶשׁ יְתֵירָה זוֹ, אָמַר לֵיהּ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו, וּמַכְתִּיר לָאָדָם בְּכֶתֶר קָדוֹשׁ, בְּכִתְרֵי הַמַּלְאָכִים. וְהוּא מֵאוֹתוֹ רוּחַ, שֶׁעָתִיד לִשְׁרוֹת עַל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְעַל כֵּן חַיָּיב אָדָם לְכַבֵּד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, עַל הַאי אוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא דְּשָׁרְיָא עִמֵּיהּ. וְאָמַר רִבִּי נַחְמָן, רוּחָא דָא אֵיךְ אִתְקְרֵי. מְכוּבָּד אִתְקְרֵי. קָדוֹשׁ אִתְקְרֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ח:י״ג) וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג כְּמַשְׁמָעוֹ, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, הִיא תּוֹסֶפֶת הָרוּחַ הַנִּקְרָא קְדוֹשׁ ה', הַנִּקְרָא מְכוּבָּד.

תרגום

וְאָמַר רַב נַחְמָן, נֶפֶשׁ יְתֵרָה נִתּוֹסֶפֶת בָּאָדָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רַבִּי, מַה זֹּאת נֶפֶשׁ יְתֵרָה זוֹ, אָמַר לוֹ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו, וּמַכְתִּיר לָאָדָם בְּכֶתֶר קָדוֹשׁ, בְּכִתְרֵי הַמַּלְאָכִים. וְהוּא מֵאוֹתוֹ רוּחַ, שֶׁעָתִיד לִשְׁרוֹת עַל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְעַל כֵּן חַיָּיב אָדָם לְכַבֵּד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, עַל אוֹתוֹ הָאֹרֵחַ הַקָּדוֹשׁ הַשּׁוֹכֵן עִמּוֹ. וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן, רוּחַ זוֹ אֵיךְ נִקְרֵאת. מְכֻבָּד נִקְרֵאת. קָדוֹשׁ נִקְרֵאת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו נ״ח:י״ג) וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג כְּמַשְׁמָעוֹ, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, הִיא תּוֹסֶפֶת הָרוּחַ הַנִּקְרָא קְדוֹשׁ ה', הַנִּקְרָא מְכֻבָּד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רב נחמן, נפש יתירה נתוספת באדם ביום השבת. אמר ליה רבי, מאי נפש יתירה זו, אמר ליה, רוח הקדש ששורה עליו, ומכתיר לאדם בכתר קדוש, בכתרי המלאכים. והוא מאותו רוח, שעתיד לשרות על הצדיקים לעתיד לבא. ועל כן חייב אדם לכבד את יום השבת, על האי אושפיזא קדישא דשריא עמיה. ואמר רבי נחמן, רוחא דא איך אתקרי. מכובד אתקרי. קדוש אתקרי. הדא הוא דכתיב, (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת עונג כמשמעו, לקדוש ה' מכבד, היא תוספת הרוח הנקרא קדוש ה', הנקרא מכובד.

התרגום: ואמר רב נחמן, נפש יתרה נתוספת באדם ביום השבת. אמר לו רבי, מה זאת נפש יתרה זו, אמר לו, רוח הקדש ששורה עליו, ומכתיר לאדם בכתר קדוש, בכתרי המלאכים. והוא מאותו רוח, שעתיד לשרות על הצדיקים לעתיד לבא. ועל כן חייב אדם לכבד את יום השבת, על אותו הארח הקדוש השוכן עמו. ואמר רבי נחמן, רוח זו איך נקראת. מכבד נקראת. קדוש נקראת. זהו שכתוב, (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת ענג כמשמעו, לקדוש ה' מכבד, היא תוספת הרוח הנקרא קדוש ה', הנקרא מכבד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים