ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 16: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש › פיסקה 18

שמונה עשר רקיעים במסעיהם - והחדושים מגזרת המלך ולא מן הרקיע

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש · מאמר 16 · פיסקה 18

לשון הזוהר

פְּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פּוּמֵיהּ וַאֲמַר, (בראשית א׳:י״ד) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת׳. תָּא חֲזֵי, עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּמַנֵּיסַר רְקִיעִין, דְּנָטְלִין לְמַטְלָנִיהוֹן, וְסָחֲרִין כָּל עָלְמָא. וְכָל חַד מִתְעַכֵּב הַהוּא שִׁיעוּרָא דְּאִתְיְיהֵיב לֵיהּ מִן מָארֵיהּ. וְכַד אַשְׁלֵים הַהוּא רְקִיעָא הַהוּא שִׁיעוּרָא, אִתְחַדֵּשׁ בְּעָלְמָא פִּתְגָּמִין טָבִין רַבְרְבִין סַגִּיאִין. וְחָשְׁבִין בְּדַעְתַּיְיהוּ אִינוּן טִפְּשָׁאֵי דְלִבָּא, דִּבְסַחְרָנוּתָא דְּהַהוּא רְקִיעָא אִתְעֲבֵיד דָּא. וְלָא כָךְ הוּא. דְּהָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, מְחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִצַּפְרָא עַד רַמְשָׁא, פִּתְגָּמִין עִילָּאִין רַבְרְבִין וְתַקִּיפִין, וְזִמְנִין דְּאַשְׁלֵים הַהוּא רְקִיעָא מַטְלָנוֹהִי, וְיֶעְרַע בְּעָלְמָא גְּזֵירַת מַלְכָּא עִילָּאָה, וְחַשְׁבִין טִפְּשֵׁי לִבָּא, דִּבְגִינֵיהּ דְּהַהוּא רְקִיעָא הֲוָה, וְטָעֲיָין לִבְּהוֹן בְּטִפְּשׁוּתָא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פִּיו וְאָמַר, (בראשית א׳:י״ד) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת׳ (בראשית א, יד). בֹּא רְאֵה, עָשָׂה הקב"ה שְׁמוֹנָה עָשָׂר רְקִיעִים, הַנּוֹסְעִים בְּמַסָּעֵיהֶם, וּמַקִּיפִים אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְכָל אֶחָד מִתְעַכֵּב אוֹתוֹ הַשִּׁעוּר שֶׁנִּתַּן לוֹ מֵאֲדוֹנוֹ. וּכְשֶׁמַּשְׁלִים אוֹתוֹ הָרָקִיעַ אֶת אוֹתוֹ הַשִּׁעוּר, מִתְחַדְּשִׁים בָּעוֹלָם דְּבָרִים טוֹבִים גְּדוֹלִים רַבִּים. וְחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם אוֹתָם הַטִּפְּשֵׁי לֵב, שֶׁבְּהֶקֵּף אוֹתוֹ הָרָקִיעַ נַעֲשָׂה זֶה, וְלֹא כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מְחַדֵּשׁ הקב"ה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים, וְלִפְעָמִים מַשְׁלִים אוֹתוֹ הָרָקִיעַ אֶת מַסָּעָיו, וְקוֹרֵית בָּעוֹלָם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְחוֹשְׁבִים טִפְּשֵׁי לֵב, שֶׁבִּגְלַל אוֹתוֹ הָרָקִיעַ הָיָה, וְטוֹעֶה לִבָּם בְּטִפְּשׁוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי אלעזר פומיה ואמר, (בראשית א׳:י״ד) ׳ויאמר אלהים יהי מאורות׳. תא חזי, עבד קודשא בריך הוא תמניסר רקיעין, דנטלין למטלניהון, וסחרין כל עלמא. וכל חד מתעכב ההוא שיעורא דאתייהיב ליה מן מאריה. וכד אשלים ההוא רקיעא ההוא שיעורא, אתחדש בעלמא פתגמין טבין רברבין סגיאין. וחשבין בדעתייהו אינון טפשאי דלבא, דבסחרנותא דההוא רקיעא אתעביד דא. ולא כך הוא. דהא כל יומא ויומא, מחדש קודשא בריך הוא מצפרא עד רמשא, פתגמין עילאין רברבין ותקיפין, וזמנין דאשלים ההוא רקיעא מטלנוהי, ויערע בעלמא גזירת מלכא עילאה, וחשבין טפשי לבא, דבגיניה דההוא רקיעא הוה, וטעיין לבהון בטפשותא.

התרגום: פתח רבי אלעזר פיו ואמר, (בראשית א׳:י״ד) ׳ויאמר אלהים יהי מאורות׳ (בראשית א, יד). בא ראה, עשה הקב"ה שמונה עשר רקיעים, הנוסעים במסעיהם, ומקיפים את כל העולם. וכל אחד מתעכב אותו השעור שנתן לו מאדונו. וכשמשלים אותו הרקיע את אותו השעור, מתחדשים בעולם דברים טובים גדולים רבים. וחושבים בדעתם אותם הטפשי לב, שבהקף אותו הרקיע נעשה זה, ולא כך הוא, שהרי בכל יום ויום, מחדש הקב"ה מבקר עד ערב, דברים עליונים גדולים וחזקים, ולפעמים משלים אותו הרקיע את מסעיו, וקורית בעולם גזרת המלך העליון, וחושבים טפשי לב, שבגלל אותו הרקיע היה, וטועה לבם בטפשות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים