ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 14: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ארבע הרוחות ומלאכיהן ושעשוע הקב"ה בגן עדן בחצות › פיסקה 6

רוח מזרח מאוצר החמדה - אלפי רוחות רפואה ו ׳בקר לא עבות׳

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ארבע הרוחות ומלאכיהן ושעשוע הקב"ה בגן עדן בחצות · מאמר 14 · פיסקה 6

לשון הזוהר

וְתָאנָא, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל יוֹם, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. רוּחַ מִזְרָח מְנַשֶּׁבֶת מֵהַבֹּקֶר וְעַד חֲצִי הַיּוֹם. וְנָפְקֵי עִמֵּיהּ מֵהַהוּא אוֹצָר הַחֶמְדָה. דִּתְנַן, אוֹצָר יֵשׁ לְמַעְלָה בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח, וְחֶמְדָה שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ רוּחִין דְּאַסְוָותָא לְעָלְמָא. וְהַיְינוּ דִּתְנַן בְּמַתְנִיתָּא דְרַבִּי אֱלִיעֶזְר, מַאי דִכְתִיב, (שמואל ב כ״ג:ד׳) בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא בֹּקֶר, מַאן דְּאִית לֵיהּ מַרְעִין וָחֳלָיִים, אֵינוֹ נִלְכַּד בְּעָבוֹת.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל יוֹם, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. רוּחַ מִזְרָח מְנַשֶּׁבֶת מֵהַבֹּקֶר וְעַד חֲצִי הַיּוֹם. וְיוֹצְאוֹת עִמָּהּ מֵאוֹתוֹ אוֹצַר הַחֶמְדָה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אוֹצָר יֵשׁ לְמַעְלָה בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח, וְחֶמְדָה שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ רוּחוֹת שֶׁל רְפוּאָה לָעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַה שֶּׁכָּתוּב, (שמואל ב כ״ג:ד׳) בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא בֹּקֶר, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלוֹת וָחֱלָיִים, אֵינוֹ נִלְכָּד בְּעָבוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, אמר רבי יצחק, ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבקר ועד חצי היום. ונפקי עמיה מההוא אוצר החמדה. דתנן, אוצר יש למעלה בשערי מזרח, וחמדה שמו. ויש בו שלשת אלפים ושבעים וחמש רוחין דאסוותא לעלמא. והיינו דתנן במתניתא דרבי אליעזר, מאי דכתיב, (שמואל ב כ״ג:ד׳) בקר לא עבות, כלומר כשהוא בקר, מאן דאית ליה מרעין וחליים, אינו נלכד בעבות.

התרגום: ולמדנו, אמר רבי יצחק, ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבקר ועד חצי היום. ויוצאות עמה מאותו אוצר החמדה. ששנינו, אוצר יש למעלה בשערי מזרח, וחמדה שמו. ויש בו שלשת אלפים ושבעים וחמש רוחות של רפואה לעולם. וזהו ששנינו במשנתו של רבי אליעזר, מה שכתוב, (שמואל ב כ״ג:ד׳) בקר לא עבות, כלומר כשהוא בקר, מי שיש לו מחלות וחליים, אינו נלכד בעבות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: