׳ותנח התבה׳ באתנח - עלית זכיות וירידת חטאים בסלם יעקב
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 3
לשון הזוהר
כֻּרְסֵא שְׁבִיבִין דְּנוּר ׳אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלַע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׳. וְעוֹד ׳אִם יִהְיוּ חַטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים׳ מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, ׳כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, דְּבֵהּ מִתְלַבְּנִין. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֻּרְסֵהּ, מִיָּד אַתְּנַח. ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה׳ שַׁרְיָא דְּטוּרֵי לוֹטְיָא לְמֶעֱבַד בְּהוֹן דִּינָא, דְּאִנּוּן טוּרֵי קַרְדוֹ, טוּרִין חֲשׁוּכִין בְּגָלוּתָא אֲרִירָן בְּגָלוּתָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים כ״ח:ט״ז) ׳אָרוּר אַתָּה בָּעִיר, וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה׳. דִּבְהַהוּא זִמְנָא נָחְתִין כָּל חוֹבִין (נ"א לוטא) עַל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּיִתְכַּפְּרוּן מֵחוֹבֵיהוֹן, וְכָל זִכְוָן נָחְתִין עַל חַיָּבַיָּא לְקַבְּלָא בְּהוֹן אַגְרַיְהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳. עוֹלִים סָלְקִין זִכְוָן. וְיוֹרְדִין נִיתִין חוֹבִין. וְכֹלָּא בְּהַאי סֻלָּם סָלְקִין וְנָחְתִין. וּבְטַעֲמֵי סֻלָּם אִיהוּ, וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָר הוֹלֵךְ רְבִיעַ דַּרְגָּא תְּרֵי טַעֲמֵי. בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק זִכְוָתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵלָּא, וְנָחִית חוֹבִין דִּילְהוּ כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. מַאי ׳עוֹלִים וְיֹרְדִים׳. אֶלָּא מָאן דְּחוֹבֵהּ נָחִית, זְכוּתֵהּ סָלִיק. בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְחִיתוּ לַשְּׁכִינָה עַד עַפְרָא, כָּךְ נָחְתִין אִנּוּן דְּאַנְחִיתוּ לָהּ. וְכַמָּה דְּאִנּוּן נָחְתִין. כָּךְ שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַזָּלָא דִּילְהוֹן סְלִיקַת עַד דְּמָטָאת לַאֲתַר דְּאַנְחִיתוּ לָהּ, מִתַּמָּן. וּמִיָּד דִּסְלִיקַת לְאַתְרָהָא, מִיָּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לָהּ בִּימִינָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ח׳:ט׳) ׳וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אוֹתָהּ אֵלָיו׳ הַתֵּבָה. בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר׳, דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב ׳עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי׳. ׳בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׳, דְּאִנּוּן אֲבָהָן וְאִתְּעַר זְכוּתָא דִּילְהוֹן עַל יִשְׂרָאֵל. דְּעַד הַהוּא זִמְנָא תָּמָה זְכוּת אֲבָהָן. מִתַּמָּן וְאֵילָךְ חָלָה זְכוּת אֲבָהָן בְּהַהוּא זִמְנָא וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וְגוֹ' וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְגוֹ'. בְּכֵן וַדַּאי דְּאִיהוּ חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא כֻּרְסֵא. בְּגִין דְּכוּרְסְיָא בִּימִינָא אִתְתְּקָנַת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא׳. וּבָהּ וְתִמְלֹךְ ׳אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ׳. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כֻּרְסֵא דְּחֶסֶד דְּאִיהוּ דְּרַחֲמֵי, אִתְּמַר אֵל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ׳.
תרגום
כִּסֵּא שְׁבִיבֵי אֵשׁ - ׳אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלַע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׳ (ישעיה א, יח), וְעוֹד ׳אִם יִהְיוּ חַטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים׳ מִצַּד יִצְחָק, ׳כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ מִצַּד אַבְרָהָם שֶׁבּוֹ מִתְלַבְּנִים. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיֵּשֵׁב הקב"ה עַל כִּסְאוֹ, מִיָּד ׳אֶתְנַח׳ - ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה׳ - שׁוֹרָה עַל הָרֵי לוֹטְיָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין, שֶׁהֵם הָרֵי קַרְדּוּ, הָרִים חֲשׁוּכִים בַּגָּלוּת, אֲרוּרִים בַּגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:ט״ז) ׳אָרוּר אַתָּה בָּעִיר, וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה׳, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יוֹרְדִים כָּל הַחֲטָאִים (נ"א לוטא) עַל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ מֵחַטֹּאתֵיהֶם, וְכָל הַזְּכֻיּוֹת יוֹרְדוֹת עַל הָרְשָׁעִים לְקַבֵּל בָּהֶן שְׂכָרָם. וְסוֹד הַדָּבָר: ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב) - ׳עֹלִים׳ עוֹלוֹת זְכֻיּוֹת, ׳וְיֹרְדִים׳ יוֹרְדִים חֲטָאִים, וְהַכֹּל בַּסֻּלָּם הַזֶּה עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וּבְטַעֲמֵי הַסֻּלָּם הוּא - וְזֶהוּ ׳שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, רְבִיעַ׳ - דַּרְגָּה שֶׁל שְׁנֵי טְעָמִים. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עוֹלָה זְכוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, וְיוֹרֵד חֶטְאָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. מַהוּ ׳עֹלִים וְיֹרְדִים׳? אֶלָּא מִי שֶׁחֶטְאוֹ יוֹרֵד, זְכוּתוֹ עוֹלָה. בְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁהוֹרִידוּ בָּהּ אֶת הַשְּׁכִינָה עַד עָפָר, כָּךְ יוֹרְדִים אֵלֶּה שֶׁהוֹרִידוּהָ, וְכַמָּה שֶׁהֵם יוֹרְדִים - כָּךְ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מַזָּלָם עוֹלָה עַד שֶׁמַּגִּיעָה לַמָּקוֹם שֶׁהוֹרִידוּהָ אֵלָיו, מִשָּׁם. וּמִיָּד שֶׁעוֹלָה לִמְקוֹמָהּ, מִיָּד הקב"ה מְקַבְּלָהּ בְּיָמִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ח׳:ט׳) ׳וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אוֹתָהּ אֵלָיו הַתֵּבָה׳ (בראשית ח, ט). בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר׳ (בראשית ח, ה), שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, ׳עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׳, שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וּמִתְעוֹרֶרֶת זְכוּתָם עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ חוֹזֶרֶת זְכוּת אָבוֹת לַחוּל, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וְגוֹ'׳, ׳וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְגוֹ'׳. אָז וַדַּאי, שֶׁהוּא חֶסֶד - הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית - כִּסֵּא, מִשּׁוּם שֶׁהַכִּסֵּא בַּיָּמִין מִתְתַּקֵּן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא׳, וּבָהּ ׳וְתִמְלֹךְ׳ אַתָּה הוּא ה (ירמיה יד, כב) אֱלֹהֵינוּ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שהקב"ה ׳יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ הַחֶסֶד שֶׁהוּא שֶׁל רַחֲמִים, נֶאֱמַר: ׳אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כרסא שביבין דנור ׳אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׳. ועוד ׳אם יהיו חטאיכם כשנים׳ מסטרא דיצחק, ׳כשלג ילבינו׳ מסטרא דאברהם, דבה מתלבנין. בההוא זמנא דיתיב קדשא בריך הוא על כרסה, מיד אתנח. ׳ותנח התבה׳ שריא דטורי לוטיא למעבד בהון דינא, דאנון טורי קרדו, טורין חשוכין בגלותא ארירן בגלותא הדא הוא דכתיב (דברים כ״ח:ט״ז) ׳ארור אתה בעיר, וארור אתה בשדה׳. דבההוא זמנא נחתין כל חובין (נ"א לוטא) על ישראל. בגין דיתכפרון מחוביהון, וכל זכון נחתין על חיביא לקבלא בהון אגריהו. ורזא דמלה ׳והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳. עולים סלקין זכון. ויורדין ניתין חובין. וכלא בהאי סלם סלקין ונחתין. ובטעמי סלם איהו, ודא איהו שופר הולך רביע דרגא תרי טעמי. בההוא זמנא סליק זכותא דישראל לעלא, ונחית חובין דילהו כמה דאוקימנא. מאי ׳עולים וירדים׳. אלא מאן דחובה נחית, זכותה סליק. בההוא דרגא דאנחיתו לשכינה עד עפרא, כך נחתין אנון דאנחיתו לה. וכמה דאנון נחתין. כך שכינתא דאיהי מזלא דילהון סליקת עד דמטאת לאתר דאנחיתו לה, מתמן. ומיד דסליקת לאתרהא, מיד קדשא בריך הוא קביל לה בימינא הדא הוא דכתיב (בראשית ח׳:ט׳) ׳וישלח ידו ויקחה ויבא אותה אליו׳ התבה. בההוא זמנא ׳והמים היו הלוך וחסור׳, דאנון ערב רב ׳עד החדש העשירי׳. ׳בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׳, דאנון אבהן ואתער זכותא דילהון על ישראל. דעד ההוא זמנא תמה זכות אבהן. מתמן ואילך חלה זכות אבהן בההוא זמנא ובכן צדיקים יראו וישמחו וגו' והרשעה כלה בעשן תכלה וגו'. בכן ודאי דאיהו חסד דרועא ימינא כרסא. בגין דכורסיא בימינא אתתקנת. הדא הוא דכתיב ׳והוכן בחסד כסא׳. ובה ותמלך ׳אתה הוא ה' אלהינו׳. בההוא זמנא דקודשא בריך הוא יתיב על כרסא דחסד דאיהו דרחמי, אתמר אל ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות. בההוא זמנא ׳ולא יכנף עוד מוריך׳.
התרגום: כסא שביבי אש - ׳אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׳ (ישעיה א, יח), ועוד ׳אם יהיו חטאיכם כשנים׳ מצד יצחק, ׳כשלג ילבינו׳ מצד אברהם שבו מתלבנים. באותו הזמן שישב הקב"ה על כסאו, מיד ׳אתנח׳ - ׳ותנח התבה׳ - שורה על הרי לוטיה לעשות בהם דין, שהם הרי קרדו, הרים חשוכים בגלות, ארורים בגלות, זהו שכתוב (דברים כ״ח:ט״ז) ׳ארור אתה בעיר, וארור אתה בשדה׳, שבאותו הזמן יורדים כל החטאים (נ"א לוטא) על ישראל, כדי שיתכפרו מחטאתיהם, וכל הזכיות יורדות על הרשעים לקבל בהן שכרם. וסוד הדבר: ׳והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳ (בראשית כח, יב) - ׳עלים׳ עולות זכיות, ׳וירדים׳ יורדים חטאים, והכל בסלם הזה עולים ויורדים, ובטעמי הסלם הוא - וזהו ׳שופר הולך, רביע׳ - דרגה של שני טעמים. באותו הזמן עולה זכות ישראל למעלה, ויורד חטאם, כמו שבארנו. מהו ׳עלים וירדים׳? אלא מי שחטאו יורד, זכותו עולה. באותה הדרגה שהורידו בה את השכינה עד עפר, כך יורדים אלה שהורידוה, וכמה שהם יורדים - כך השכינה שהיא מזלם עולה עד שמגיעה למקום שהורידוה אליו, משם. ומיד שעולה למקומה, מיד הקב"ה מקבלה בימין, זהו שכתוב (בראשית ח׳:ט׳) ׳וישלח ידו ויקחה ויבא אותה אליו התבה׳ (בראשית ח, ט). באותו הזמן ׳והמים היו הלוך וחסור׳ (בראשית ח, ה), שהם ערב רב, ׳עד החדש העשירי. בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׳, שהם האבות, ומתעוררת זכותם על ישראל, שעד אותו הזמן תמה זכות אבות, ומשם ואילך חוזרת זכות אבות לחול, באותו הזמן ׳ובכן צדיקים יראו וישמחו וגו'׳, ׳והרשעה כלה בעשן תכלה וגו'׳. אז ודאי, שהוא חסד - הזרוע הימנית - כסא, משום שהכסא בימין מתתקן, זהו שכתוב ׳והוכן בחסד כסא׳, ובה ׳ותמלך׳ אתה הוא ה (ירמיה יד, כב) אלהינו. באותו הזמן שהקב"ה ׳יושב על כסא׳ החסד שהוא של רחמים, נאמר: ׳אל מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות. באותו הזמן ׳ולא יכנף עוד מוריך׳.
מן המפרשים
יהל אור: מן המקבילה בפנחס מאמר טו, ד (ריט:) :. הן ע' שנין הנ"ל ואח"כ עוד ב' שנין כמ"ש לקמן שאח"כ יתער חס"ד וכמש"ל ברעיא מהימנא פרשת משפטים והוא ראשי תיבות מ' לחמה ל' הויה ב' עמלק: ו' תוספת כו'. ר"ל ו' ד ובכן . בכ"ן גימטריא ע"ב הנ"ל:
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר טו, ד (ריט:) שיר פשוט שיר פשוט כו'. ר"ל הוי"ה מרובע, י' הוא פשוט, י"ה הוא כפול, יה"ו הוא משולש, יהו"ה הוא מרובע:
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פז, ו (לז:) בההוא זמנא ה' כו'. הויה פשוטה כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: