ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 110: מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ › פיסקה 20

המתנת הבעל לאשתו על השלחן לשמיעת הברכה - ונשים שאין מברכין עליהן בשם

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 20

לשון הזוהר

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָה, אֲבָל הֵם אֵינָן קוֹרְאוֹת לַאֲחֵרִים. אֲבָל חַיָּיבוֹת לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ. כְּעֵין זֶה, חַיֶּיבֶת הָאִשָּׁה לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי בַּעֲלָהּ, וְחַיָּיב בַּעֲלָהּ לְהַמְתִּין לָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן, כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַמְבָרֵךְ. אֵין שָׁם זָכָר, קוֹרְאִים לְמִי שֶׁמְבָרֵךְ לָהֶם. הָיוּ נָשִׁים הַרְבֵּה, הַמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אֵינוֹ מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם. דְּתָנִינָן, נָשִׁים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִימוּן. וְהוֹאִיל וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִימוּן, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בְּשֵׁם, דְּעִיקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזָכָר הוּא, וְלֹא בִּנְקֵבָה. אֲבָל מְחוּיָּבוֹת לִשְׁמוֹעַ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וּמְחוּיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָה, לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַקּוֹרֵא.

תרגום

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָה, אֲבָל הֵם אֵינָן קוֹרְאוֹת לַאֲחֵרִים. אֲבָל חַיָּיבוֹת לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ. כְּעֵין זֶה, חַיֶּיבֶת הָאִשָּׁה לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי בַּעֲלָהּ, וְחַיָּיב בַּעֲלָהּ לְהַמְתִּין לָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן, כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַמְבָרֵךְ. אֵין שָׁם זָכָר, קוֹרְאִים לְמִי שֶׁמְּבָרֵךְ לָהֶן. הָיוּ נָשִׁים הַרְבֵּה, הַמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אֵינוֹ מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם. שֶׁשָּׁנִינוּ, נָשִׁים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן. וְהוֹאִיל וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן, אֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶן בְּשֵׁם, שֶׁעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזָכָר הוּא, וְלֹא בִּנְקֵבָה. אֲבָל מְחֻיָּבוֹת לִשְׁמֹעַ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וּמְחֻיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִלָּה, לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַקּוֹרֵא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רבי אבא, נשים חייבות במקרא מגילה, אבל הם אינן קוראות לאחרים. אבל חייבות לשמוע הברכה מפי המברך. כעין זה, חייבת האשה לשמוע הברכה מפי בעלה, וחייב בעלה להמתין לה על השולחן, כדי לשמוע מפי המברך. אין שם זכר, קוראים למי שמברך להם. היו נשים הרבה, המברך עליהן, אינו מברך בשם. דתנינן, נשים אינן מצטרפות לזימון. והואיל ואינן מצטרפות לזימון, אין מברכין עליהם בשם, דעיקר ברכת המזון בזכר הוא, ולא בנקבה. אבל מחויבות לשמוע ברכת המזון. ומחויבות במקרא מגילה, לשמוע מפי הקורא.

התרגום: ואמר רבי אבא, נשים חייבות במקרא מגילה, אבל הם אינן קוראות לאחרים. אבל חייבות לשמוע הברכה מפי המברך. כעין זה, חייבת האשה לשמוע הברכה מפי בעלה, וחייב בעלה להמתין לה על השולחן, כדי לשמוע מפי המברך. אין שם זכר, קוראים למי שמברך להן. היו נשים הרבה, המברך עליהן, אינו מברך בשם. ששנינו, נשים אינן מצטרפות לזמון. והואיל ואינן מצטרפות לזמון, אין מברכים עליהן בשם, שעקר ברכת המזון בזכר הוא, ולא בנקבה. אבל מחיבות לשמע ברכת המזון. ומחיבות במקרא מגלה, לשמע מפי הקורא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים