הרפה שהראתה את דוד לבנה - וקבלת דוד את הדין על עצמו למען זרעו
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שרש הכשפים בנפילים ובנשים ודין נב על זרע דוד · מאמר 103 · פיסקה 25
לשון הזוהר
כֵיוָן שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, רָאֲתָה אוֹתוֹ הָרָפָה, אָמְרָה לִבְנָהּ, הַאי דְּקָטֵיל אָחוּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִגִּיעַ זְמַן מִדַּת הַדִּין לְהִנָּקֵם מִדָּוִד, עַל עִסְקֵי נוֹב. וְזִימֵּן לְיִשְׁבִּי לְהוֹרְגוֹ. מִיָּד, וְיִשְׁבִּי בְּנוֹב, שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי נוֹב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּךְ אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַרְעִי יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ, וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַדִּין.
תרגום
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, רָאֲתָה אוֹתוֹ הָרָפָה, אָמְרָה לִבְנָהּ, זֶה שֶׁהָרַג אֶת אָחִיךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִגִּיעַ זְמַן מִדַּת הַדִּין לְהִנָּקֵם מִדָּוִד, עַל עִסְקֵי נֹב. וְזִמֵּן לְיִשְׁבִּי לְהָרְגוֹ. מִיָּד, וְיִשְׁבִּי בְּנֹב, שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי נֹב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּךְ אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַרְעִי יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ, וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַדִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון שהלך לארץ פלשתים, ראתה אותו הרפה, אמרה לבנה, האי דקטיל אחוך. באותה שעה, הגיע זמן מדת הדין להנקם מדוד, על עסקי נוב. וזימן לישבי להורגו. מיד, וישבי בנוב, שבא על עסקי נוב. אמר רבי יוחנן, כך אמר דוד, רבונו של עולם, זרעי יהיה נכון לפניך, והריני מקבל עלי את הדין.
התרגום: כיון שהלך לארץ פלשתים, ראתה אותו הרפה, אמרה לבנה, זה שהרג את אחיך. באותה שעה, הגיע זמן מדת הדין להנקם מדוד, על עסקי נב. וזמן לישבי להרגו. מיד, וישבי בנב, שבא על עסקי נב. אמר רבי יוחנן, כך אמר דוד, רבונו של עולם, זרעי יהיה נכון לפניך, והריני מקבל עלי את הדין.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: