ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 102: מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד › פיסקה 14

׳עיר קטנה׳ גופו של אדם - מלוט הנשמה בחכמתה ושכחת המסכן המחזירה לחטא

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד · מאמר 102 · פיסקה 14

לשון הזוהר

רַבִּי חִסְדָּאי פָּתַח, (קהלת ט׳:י״ד) ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳. ׳עִיר קְטַנָּה׳, כָּךְ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִשְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק, ׳עִיר קְטַנָּה׳, דָּא גוּפוֹ שֶׁל אָדָם. ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳ - אֵלּוּ הָאֵבָרִים. ׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ - זֶה יֵצֶר הָרָע. שֶׁהוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל וּבְנֵי אָדָם גָם כֵּן מְשׁוּעְבָּדִים תַּחְתָּיו, וְהוּא מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. ׳וּמָצָא בָּהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם׳ - זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא מִסְכֵּן, וְאֵין מַאֲזִין לוֹ. חָכָם, שֶׁהוּא מַחְכִּים לַמַּאֲזִין לוֹ, לְהִנָּצֵל מֵעוֹנְשָׁהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. ׳וּמִלֵּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ - זוֹ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁלֹּא תֶחֱטָא לִפְנֵי בּוֹרְאָהּ. ׳וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא׳. אֵין זוֹכֵר אוֹתוֹ, וְיָשׁוּב הָאָדָם לַחֲטוֹא, בְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע.

תרגום

רַבִּי חִסְדַּאי פָּתַח, (קהלת ט׳:י״ד) ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳ (קהלת ט, יד) - ׳עִיר קְטַנָּה׳, כָּךְ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק, ׳עִיר קְטַנָּה׳, זֶה גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳ - אֵלּוּ הָאֵבָרִים. ׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ - זֶה יֵצֶר הָרָע. שֶׁהוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל וּבְנֵי אָדָם גַּם כֵּן מְשֻׁעְבָּדִים תַּחְתָּיו, וְהוּא מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. ׳וּמָצָא בָּהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם׳ (קהלת ט, טו) - זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא מִסְכֵּן, וְאֵין מַאֲזִין לוֹ. חָכָם, שֶׁהוּא מַחְכִּים לַמַּאֲזִין לוֹ, לְהִנָּצֵל מֵעָנְשָׁהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. ׳וּמִלֵּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ (קהלת ט, טו) - זוֹ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁלֹּא תֶחֱטָא לִפְנֵי בּוֹרְאָהּ. ׳וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא׳ - אֵין זוֹכֵר אוֹתוֹ, וְיָשׁוּב הָאָדָם לַחֲטֹא, בְּאוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חסדאי פתח, (קהלת ט׳:י״ד) ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳. ׳עיר קטנה׳, כך אמר רבי יוסי משמיה דרבי יצחק, ׳עיר קטנה׳, דא גופו של אדם. ׳ואנשים בה מעט׳ - אלו האברים. ׳ובא אליה מלך גדול׳ - זה יצר הרע. שהוא מלך זקן וכסיל ובני אדם גם כן משועבדים תחתיו, והוא מלך עליהם. ׳ומצא בה איש מסכן חכם׳ - זה יצר טוב, שהוא מסכן, ואין מאזין לו. חכם, שהוא מחכים למאזין לו, להנצל מעונשה של גיהנם. ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ - זו נשמתו של אדם, שלא תחטא לפני בוראה. ׳ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׳. אין זוכר אותו, וישוב האדם לחטוא, בההוא יצר הרע.

התרגום: רבי חסדאי פתח, (קהלת ט׳:י״ד) ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ (קהלת ט, יד) - ׳עיר קטנה׳, כך אמר רבי יוסי משמו של רבי יצחק, ׳עיר קטנה׳, זה גופו של אדם. ׳ואנשים בה מעט׳ - אלו האברים. ׳ובא אליה מלך גדול׳ - זה יצר הרע. שהוא מלך זקן וכסיל ובני אדם גם כן משעבדים תחתיו, והוא מלך עליהם. ׳ומצא בה איש מסכן חכם׳ (קהלת ט, טו) - זה יצר טוב, שהוא מסכן, ואין מאזין לו. חכם, שהוא מחכים למאזין לו, להנצל מענשה של גיהנם. ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ (קהלת ט, טו) - זו נשמתו של אדם, שלא תחטא לפני בוראה. ׳ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׳ - אין זוכר אותו, וישוב האדם לחטא, באותו יצר הרע.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: