ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 101: מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה › פיסקה 19

היושב בתענית בלב וברצון - שחלבו ודמו קרבן ולבו מזבח כפרה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה · מאמר 101 · פיסקה 19

לשון הזוהר

מַאן דִּיתֵיב בְּתַעֲנִיתָא, וִישַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ, אִיהוּ מַקְרִיב קָרְבַּן שָׁלֵם, דְּנִיחָא לֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמַקְרִיב קַמֵּיהּ תַּרְבֵּיהּ וְדָמֵיהּ וְגוּפֵּיהּ, וּמַקְרִיב קַמֵּיהּ אִישָׁא וְרֵיחָא דְפוּמֵיהּ, וְלִבָּא וּרְעוּתָא אִתְקְרֵי מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה. קָרְבָּן אִתְפְּלַג לְכַמָּה סִטְרִין, לְכַמָּה חוּלָקִין. תַּעֲנִית דְּבַר נַשׁ אִתְפְּלֵיג לְכַמָּה סִטְרִין, לְכַמָּה חוּלָקִין. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא נָטַל מִכּוֹלָּא, אֶלָּא לִבָּא וּרְעוּתָא.

תרגום

מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, וְשָׂם לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ, הוּא מַקְרִיב קָרְבָּן שָׁלֵם, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לְהקב"ה שֶׁמַּקְרִיב לְפָנָיו חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וְגוּפוֹ, וּמַקְרִיב לְפָנָיו אֵשׁ וְרֵיחַ פִּיו, וְלֵב וְרָצוֹן נִקְרָא מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה. הַקָּרְבָּן נֶחְלָק לְכַמָּה צְדָדִים, לְכַמָּה חֲלָקִים. תַּעֲנִית הָאָדָם נֶחְלֶקֶת לְכַמָּה צְדָדִים, לְכַמָּה חֲלָקִים. וְהקב"ה אֵינוֹ נוֹטֵל מִן הַכֹּל, אֶלָּא הַלֵּב וְהָרָצוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן דיתיב בתעניתא, וישוי לביה ורעותיה, איהו מקריב קרבן שלם, דניחא ליה להקדוש ברוך הוא דמקריב קמיה תרביה ודמיה וגופיה, ומקריב קמיה אישא וריחא דפומיה, ולבא ורעותא אתקרי מזבח כפרה. קרבן אתפלג לכמה סטרין, לכמה חולקין. תענית דבר נש אתפליג לכמה סטרין, לכמה חולקין. והקדוש ברוך הוא לא נטל מכולא, אלא לבא ורעותא.

התרגום: מי שיושב בתענית, ושם לבו ורצונו, הוא מקריב קרבן שלם, שנוח לו להקב"ה שמקריב לפניו חלבו ודמו וגופו, ומקריב לפניו אש וריח פיו, ולב ורצון נקרא מזבח כפרה. הקרבן נחלק לכמה צדדים, לכמה חלקים. תענית האדם נחלקת לכמה צדדים, לכמה חלקים. והקב"ה אינו נוטל מן הכל, אלא הלב והרצון.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים