׳קוטפין מלוח עלי שיח׳ - המפסיקים דברי הלוחות בשיחה בטלה ומבזי תלמידי חכמים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה · מאמר 101 · פיסקה 1
לשון הזוהר
בְּהַאי מָדוֹר, דָּנִין לְאוֹתָן שֶׁקּוֹטְפִין מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, הַמַּפְסִיקִים דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בַּלּוּחוֹת, עֲלֵי שִׂיחָה בְּטֵילָה. וְאוֹתָם שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כָּבוֹד בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאֵין דָּנִין בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, כִּי דָנִין אוֹתוֹ בְּטִיט הַיָּוֵן. וּבַמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן מוֹרִידִין וְדָנִין הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם בְּלִבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכִּבְּדוּם לִפְנֵי אֲחֵרִים. וְהַמְקַלֵּל חֵרֵשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְהָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּיבּוּר מִתְפַּלְּלִים. וְהַמְסַפֵּר שֶׁבַח חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי מִי שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ לְרָעָה. וְכָל אֵלּוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, נִידּוֹנִין בַּמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן.
תרגום
בְּמָדוֹר זֶה, דָּנִין לְאוֹתָם שֶׁקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, הַמַּפְסִיקִים דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בַּלּוּחוֹת, עֲלֵי שִׂיחָה בְּטֵלָה. וְאוֹתָם שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים כָּבוֹד בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאֵין דָּנִין בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, כִּי דָּנִין אוֹתוֹ בְּטִיט הַיָּוֵן. וּבַמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן מוֹרִידִים וְדָנִין הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם בְּלִבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכִּבְּדוּם לִפְנֵי אֲחֵרִים. וְהַמְקַלֵּל חֵרֵשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְהָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים. וְהַמְסַפֵּר שֶׁבַח חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי מִי שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ לְרָעָה. וְכָל אֵלּוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, נִדּוֹנִים בַּמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי מדור, דנין לאותן שקוטפין מלוח עלי שיח, המפסיקים דברים שנתנו בלוחות, עלי שיחה בטילה. ואותם שאינן נוהגין כבוד בתלמידי חכמים, ואין דנין במקום הזה למבזה תלמיד חכם, כי דנין אותו בטיט היון. ובמדור הראשון מורידין ודנין המבזה תלמיד חכם בלבו, אף על פי שכבדום לפני אחרים. והמקלל חרש, וכיוצא בהם. והעובר אחורי בית הכנסת, בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו לרעה. וכל אלו, וכיוצא בהם, נידונין במדור הראשון.
התרגום: במדור זה, דנין לאותם שקוטפים מלוח עלי שיח, המפסיקים דברים שנתנו בלוחות, עלי שיחה בטלה. ואותם שאינם נוהגים כבוד בתלמידי חכמים, ואין דנין במקום הזה למבזה תלמיד חכם, כי דנין אותו בטיט היון. ובמדור הראשון מורידים ודנין המבזה תלמיד חכם בלבו, אף על פי שכבדום לפני אחרים. והמקלל חרש, וכיוצא בהם. והעובר אחורי בית הכנסת, בשעה שהצבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו לרעה. וכל אלו, וכיוצא בהם, נדונים במדור הראשון.