חשבון השנים שהשאירו לדוד אברהם יעקב ויוסף
וישלח · ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים · מאמר 3 · פיסקה 13 · דף קסח ע"ב
לשון הזוהר
וַדַּאי אַבְרָהָם שָׁבַק לֵיהּ חָמֵשׁ שְׁנִין, דְּהֲוָה לֵיהּ לְאִתְקַיְּימָא מֵאָה וּתְמָנִין שְׁנִין, וְאִתְקְיַּים מֵאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין, חֲסֵרִין חָמֵשׁ. יַעֲקֹב הֲוָה לֵיהּ לְאִתְקָיְימָא בְּעַלְמָא כְּיוֹמֵי דְאַבְרָהָם, וְלָא אִתְקְיַּים אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִין וְשֶׁבַע שְׁנִין, חֲסֵרִים תְּמַנְיָא וְעֶשְׂרִין. אִשְׁתַּכָּחוּ דְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב שְׁבָקוּ לֵיהּ מֵחַיֵּיהוֹן תְּלָתִין וּתְלַת שְׁנִין. יוֹסֵף דְּאִתְקְיַּים מְאָה וְעֶשֶׂר שְׁנִין, הֲוָה לֵיהּ לְאִתְקַיָּימָא מְאָה וְאַרְבָּעִין וְשֶׁבַע שְׁנִין כְּיוֹמֵי דְיַעֲקֹב, וְחָסֵר מִנְּהוֹן תְּלָתִין וְשֶׁבַע שְׁנִין. הָא שִׁבְעִין שְׁנִין דִּשְׁבָקוּ לֵיהּ לְדָוִד מַלְכָּא לְאִתְקָיְימָא בְּהוֹן, וּבְהוּ אִתְקַיַים דָּוִד בְּכָל אִינוּן שְׁנִין דִּשְׁבָקוּ לֵיהּ אֲבָהָן.
תרגום
וַדַּאי אַבְרָהָם הִשְׁאִיר לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהִתְקַיֵּם מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, חֲסֵרִים חָמֵשׁ. יַעֲקֹב הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם כִּימֵי אַבְרָהָם, וְלֹא הִתְקַיֵּם אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים. חֲסֵרִים עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. נִמְצָא שֶׁאַבְרָהָם וְיַנֲקֹב הִשְׁאִירוּ לוֹ מֵחַיֵּיהֶם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. יוֹסֵף שֶׁהִתְקַיֵּם מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים כִּימֵי יַעֲקֹב, וְחָסֵר מֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים. הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁהִשְׁאִירוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִתְקַיֵּם בָּהֶם, וּבָהֶם הִתְקַיֵּם דָּוִד בְּכָל אוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁהִשְׁאִירוּ לוֹ הָאָבוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודאי אברהם שבק ליה חמש שנין, דהוה ליה לאתקיימא מאה ותמנין שנין, ואתקיים מאה ושבעין וחמש שנין, חסרין חמש. יעקב הוה ליה לאתקיימא בעלמא כיומי דאברהם, ולא אתקיים אלא מאה וארבעין ושבע שנין, חסרים תמניא ועשרין. אשתכחו דאברהם ויעקב שבקו ליה מחייהון תלתין ותלת שנין. יוסף דאתקיים מאה ועשר שנין, הוה ליה לאתקיימא מאה וארבעין ושבע שנין כיומי דיעקב, וחסר מנהון תלתין ושבע שנין. הא שבעין שנין דשבקו ליה לדוד מלכא לאתקיימא בהון, ובהו אתקיים דוד בכל אינון שנין דשבקו ליה אבהן.
התרגום: ודאי אברהם השאיר לו חמש שנים, שהיה לו להתקים מאה ושמונים שנים, והתקים מאה ושבעים וחמש שנים, חסרים חמש. יעקב היה לו להתקים בעולם כימי אברהם, ולא התקים אלא מאה וארבעים ושבע שנים. חסרים עשרים ושמונה. נמצא שאברהם וינקב השאירו לו מחייהם שלשים ושלש שנים. יוסף שהתקים מאה ועשר שנים, היה לו להתקים מאה וארבעים ושבע שנים כימי יעקב, וחסר מהם שלשים ושבע שנים. הרי שבעים שנים שהשאירו לדוד המלך להתקים בהם, ובהם התקים דוד בכל אותם השנים שהשאירו לו האבות.
מן המפרשים
הסולם: ודאי אברהם וכו': ודאי שאברהם הניח לו חמש שנים, כי היה לו לחיות מאה ושמונים שנה, כמו יצחק, והוא חי רק מאה ושבעים וחמש שנים, וה' שנים חסרות. יעקב היה לו לחיות בעולם כימי אברהם, שהם קע"ה שנים, ולא חי אלא קמ"ז שנים, חסרות לו כ"ח…