ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 27: זמן התפילה וחיבור הכלה › פיסקה 2 (קעח ע"א)

׳עכשיו שהשמש מאירה התפללתי׳ - בקשת רשות בלא תפילה

וישלח · זמן התפילה וחיבור הכלה · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּכַד נָפִיקְנָא לָא הֲוָה זְמַן צְלוֹתָא וְלָא מָטָא זִמְנָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, הַשְׁתָּא דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר צַלֵּינָא. אֲבָל עַד לָא נָפַקְנָא לְאָרְחָא בָּעִינָא בָּעוּתָא מִנֵּיהּ וְאִמְלַכְנָא בֵּיהּ, אֲבָל צְלוֹתָא דָא לָא צַלֵּינָא.

תרגום

אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיָּצָאתִי לֹא הָיָה זְמַן תְּפִלָּה וְלֹא הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, עַכְשָׁו שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה, הִתְפַּלַּלְתִּי. אֲבָל עַד שֶׁלֹּא יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, בִּקַּשְׁתִּי בַקָּשָׁתִי מִמֶּנּוּ וְנִמְלַכְתִּי בוֹ, אֲבָל תְּפִלָּה זוֹ לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא ולא מטא זמנא דקריאת שמע, השתא דשמשא נהיר צלינא. אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה, אבל צלותא דא לא צלינא.

התרגום: אמר לו, משום שכשיצאתי לא היה זמן תפלה ולא הגיע זמן קריאת שמע, עכשו שהשמש מאירה, התפללתי. אבל עד שלא יצאתי לדרך, בקשתי בקשתי ממנו ונמלכתי בו, אבל תפלה זו לא התפללתי.

מן המפרשים

כתם פז: אבל צלותא דא לא צלינא וכו' ואמר שהוא קם בחצות לילה להתעסק בתורה ובעוד שיאור היום בשחר שנקרא שחר לפי שעדיין העולם בשחרות הוא זמן שהאשה מספרת עם בעל"ה שהרמז לחבור המדות והיא ובתולותי"ה אחריה מובאות אל האהל פנימה לקבל פרס מאת…

הסולם: אמר ליה בגין וכו': א"ל משום, כשיצאתי, לא הגיע עדיין זמן התפלה, ולא הגיע זמן קריאת שמע. עתה שהאיר השמש התפללתי. אבל עוד מטרם שיצאתי לדרך בקשתי תחינה ממנו, ונועצתי בו, אלא תפלה זו של שחרית לא התפללתי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר