קטורת העשן העולה כראוי - מונעת רוגז וגלות מישראל
וישלח · ׳מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן׳ - ענן השכינה, חורבנו וגאולתו העתידה · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף קעו ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי חִזְקִיָּה אַשְׁכְּחֵיהּ יוֹמָא חַד לְרַבִּי יוֹסֵי דְּהֲוָה מִסְטְמִיט סַפְסִינָא גוֹ קִטְרֵי דְנוּרָא וְהֲוָה סָלִיק קִטּוֹרָא דִּתְנָנָא לְעֵילָא. אָמַר לֵיהּ, אִלּוּ קִטּוּרָא דִּתְנָנָא דְקָרְבָּנָא דְּהֲוָה סָלִיק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא הֲוָה סָלִיק תָּדִיר כִּי הַאי גַוְונָא, לָא שַׁרְיָא רוּגְזָא בְּעַלְמָא וְיִשְׂרָאֵל לָא אִתְגְּלִי מֵעַל אַרְעָא.
תרגום
רַבִּי חִזְקִיָּה מָצָא יוֹם אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיְתָה נִשְׁמֶטֶת חֲתִיכַת בָּשָׂר לְתוֹךְ לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, וְהָיָה עוֹלֶה קִטּוֹר הֶעָשָׁן לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ, אִלּוּ קִטּוֹר הֶעָשָׁן שֶׁל הַקָּרְבָּן שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הָיָה עוֹלֶה תָמִיד כְּמוֹ זֶה, לֹא שׁוֹרֶה רֹגֶז בָּעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ גוֹלִים מֵעַל הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חזקיה אשכחיה יומא חד לרבי יוסי דהוה מסטמיט ספסינא גו קטרי דנורא והוה סליק קטורא דתננא לעילא. אמר ליה, אלו קטורא דתננא דקרבנא דהוה סליק על גבי מדבחא הוה סליק תדיר כי האי גוונא, לא שריא רוגזא בעלמא וישראל לא אתגלי מעל ארעא.
התרגום: רבי חזקיה מצא יום אחד את רבי יוסי שהיתה נשמטת חתיכת בשר לתוך להבות האש, והיה עולה קטור העשן למעלה. אמר לו, אלו קטור העשן של הקרבן שהיה עולה על גבי המזבח היה עולה תמיד כמו זה, לא שורה רגז בעולם, וישראל לא היו גולים מעל הארץ.
מן המפרשים
מהרח"ו: ר' חזקיה אשכחיה וגו'. כל זה מבואר בסוד הקטרת ישמח לב (ע"פ משלי כז ט) , ובסוד הקרבנות המסכר פי המקטרגים: ואומרו
הסולם: רבי חזקיה אשכחיה וכו': רבי חזקיה פגש פעם את ר' יוסי, וראה שהיתה נשמטת ויוצאת חתיכת בשר מן הסיר שלו לתוך להב האש, ותמרות העשן היו מתאבכות ועולות למעלה, מטפטוף השומן. אמר לו, אלו תמרות העשן מן הקרבן, שהיו עולות על המזבח, היו…