את נקוד מעל - רמז לשכינה השרויה בין עשרת האחים
וישב · ׳וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם׳ - שכינה עם השבטים עד גילוי יוסף · מאמר 8 · פיסקה 1 · דף קפג ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לִרְעוֹת ׳צֹאן אֲבִיהֶם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אֶ"ת נָקוּד מִלְּעֵילָא, לְאַסְגָּאָה עִמְהוֹן שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי עִמְּהוֹן שַׁרְיָיא. בְּגִין דְּאִינוּן הֲווּ עֲשָׂרָה, דְּהָא יוֹסֵף לָא הֲוָה עִמְּהוֹן, וּבִנְיָמִין אִיהוּ זְעִיר בְּבֵיתָא. וּבְגִין כָּךְ אִינוּן הֲווּ עֲשָׂרָה. וְכַד אָזְלוּ הֲוַת שְׁכִינְתָּא בֵּינַיְיהוּ, וְעַל דָּא נָקוּד מִלְּעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּזַבִּינוּ לֵיהּ לְיוֹסֵף אִשְׁתַּתָּפוּ כֻּלְּהוּ בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא וְאַשְׁתִּיפוּ לָהּ בַּהֲדַיְיהוּ כַּד עֲבִידוּ אוֹמָאָה. וְעַד דְּאִתְגַּלְּיָיא מִלָּה דְיוֹסֵף, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב.
תרגום
׳וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם׳ (בראשית לז, יב) - רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לִרְעוֹת ׳צֹאן אֲבִיהֶם׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה אֶ"ת נָקוּד מֵעָלָיו? לְרַבּוֹת שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁהִיא שְׁרוּיָה עִמָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הָיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף לֹא הָיָה עִמָּהֶם, וּבִנְיָמִין הוּא קָטָן בַּבַּיִת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם הָיוּ עֲשָׂרָה, וּכְשֶׁהָלְכוּ, הַשְּׁכִינָה הָיְתָה בֵינֵיהֶם, וְעַל כֵּן נָקוּד מִלְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בִּזְמַן שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף, הִשְׁתַּתְּפוּ כֻלָּם עִם הַשְּׁכִינָה, וְשִׁתְּפוּ אוֹתָהּ עִמָּהֶם כְּשֶׁעָשׂוּ שְׁבוּעָה, וְעַד שֶׁהִתְגַּלָּה דְּבַר יוֹסֵף, לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יַעֲקֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׳. רבי שמעון אמר, לרעות ׳צאן אביהם׳ מבעי ליה, מאי א"ת נקוד מלעילא, לאסגאה עמהון שכינתא, דאיהי עמהון שרייא. בגין דאינון הוו עשרה, דהא יוסף לא הוה עמהון, ובנימין איהו זעיר בביתא. ובגין כך אינון הוו עשרה. וכד אזלו הות שכינתא בינייהו, ועל דא נקוד מלעילא. ובגין כך בזמנא דזבינו ליה ליוסף אשתתפו כלהו בהדי שכינתא ואשתיפו לה בהדייהו כד עבידו אומאה. ועד דאתגלייא מלה דיוסף, לא שריא שכינתא עליה דיעקב.
התרגום: ׳וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׳ (בראשית לז, יב) - רבי שמעון אמר, לרעות ׳צאן אביהם׳ היה צריך להיות! מה זה א"ת נקוד מעליו? לרבות שכינה עמהם, שהיא שרויה עמהם, משום שהם היו עשרה, שהרי יוסף לא היה עמהם, ובנימין הוא קטן בבית, ומשום כך הם היו עשרה, וכשהלכו, השכינה היתה ביניהם, ועל כן נקוד מלמעלה. ומשום כך, בזמן שמכרו את יוסף, השתתפו כלם עם השכינה, ושתפו אותה עמהם כשעשו שבועה, ועד שהתגלה דבר יוסף, לא שרתה שכינה על יעקב.
מן המפרשים
כתם פז: וילכו אחיו לרעות את וכו' יבאר סוד מלת א"ת היתר בכתוב ויאמר שהרמז לשכינה הנקראת א"ת ששתפוה עמהם כדי שיהיו עשרה ואלהים נצב בעדת אל ואין עדה פחות מעשרה וכבר ביארנו למה נרמזת השכינה בא"ת מטעמים רבים ומה גם עתה בכאן שהמלה נקוד…
אור החמה: וילכו אחיו וגו' הק' ב' קושיות א' ריבוי הא"ת ועוד היותו נקוד ותירץ כי להיותן עשרה שרתה עליהם שכינה והנה ריבוי האת הוא לרבות השכינה וענין נקוד הוא להורות שלהיותם עשרה שרתה עליהם שכינה כי הנקודה מספרה עשר' ואין לתמו' אם יש ב'…
רמ"א: את נקוד לעילא את נקוד לעילא. ר"ל היא +עטרת= נקראת 'את':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: