עליית הנשמה בשנתו - המלכת שמים ופסוק רחמים קודם השינה
וישב · ׳בחלום אדבר בו׳ - מדרגות הנבואה והחלום, פתרונו וסודו שלא נודע · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף קפג ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאֲמַר, ׳בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב׳ (איוב לג, טו-טז) ׳אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם׳. תָּא חֲזֵי, כַּד סָלִיק בַּר נָשׁ לְעַרְסֵיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְאַמְלָכָא עֲלֵיהּ מַלְכוּתָא דִשְׁמַיָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר יֵימָא חַד פְּסוּקָא דְרַחֲמֵי וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. בְּגִין דְּהָא כַּד בַּר נָשׁ נָאִים עַל עַרְסֵיהּ, הָא נִשְׁמָתֵיהּ נַפְקָא מִנִּיהּ וְאָזְלָא וְשָׁטְיָא לְעֵילָא, כָּל חַד וְחַד כְּפוּם אָרְחֵיהּ וְהָכִי סְלִיקַת כְּמָה דְאִתְּמָר.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב׳ (איוב לג, טו) ׳אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם׳ (איוב לג, טו) - בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁעוֹלֶה אָדָם לְמִטָּתוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהַמְלִיךְ עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר פָּסוּק אֶחָד שֶׁל רַחֲמִים, וּבֵאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. מִשּׁוּם שֶׁהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָדָם יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ, הִנֵּה נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ וְהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת לְמַעְלָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַרְכּוֹ, וְכָךְ עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׳ (איוב לג, טו-טז) ׳אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׳. תא חזי, כד סליק בר נש לערסיה, מבעי ליה לאמלכא עליה מלכותא דשמיא בקדמיתא, ולבתר יימא חד פסוקא דרחמי ואוקמוה חברייא. בגין דהא כד בר נש נאים על ערסיה, הא נשמתיה נפקא מניה ואזלא ושטיא לעילא, כל חד וחד כפום ארחיה והכי סליקת כמה דאתמר.
התרגום: פתח ואמר, ׳בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׳ (איוב לג, טו) ׳אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׳ (איוב לג, טו) - בא ראה, כשעולה אדם למטתו, הוא צריך להמליך עליו מלכות שמים בראשונה, ואחר כך יאמר פסוק אחד של רחמים, ובארוהו החברים. משום שהנה כאשר אדם ישן על מטתו, הנה נשמתו יוצאת ממנו והולכת ומשוטטת למעלה, כל אחד ואחד כפי דרכו, וכך עולה, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח כד סליק בר נש לערסיה. מטתו והיא תלויה אם יתקשר במטה הייחוד העליון ונמצא הוא במטתו הייחוד העליון אד"ם ומט"ה ואם לאו סמאל ולילית לכך בהיותו מייחד מתקדשת מטתו ומתטהר ונשמתו יוצאת במטה שלימ' וטהורה וצופה במדרגות טהורות. בגין…
הסולם: פתח ואמר, בחלום חזיון וגו': בוא וראה, כשאדם עולה למטתו, צריך להמליך על עצמו תחילה מלכות שמים, ואחר כך יאמר פסוק אחד של רחמים. ובארוה החברים, משום כי כשהאדם ישן על מטתו, הרי נשמתו יצאה ממנו, והולכת ומשוטטת למעלה, כל אחת ואחת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: