ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 7: ׳בחלום אדבר בו׳ - מדרגות הנבואה והחלום, פתרונו וסודו שלא נודע › פיסקה 10 (קפג ע"ב)

׳שמעו נא החלום הזה׳ - הפיכתו בפתרונם והשנאה שגברה

וישב · ׳בחלום אדבר בו׳ - מדרגות הנבואה והחלום, פתרונו וסודו שלא נודע · מאמר 7 · פיסקה 10 · דף קפג ע"ב

לשון הזוהר

מַה כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי׳, דְּבָעָא מִנַיְיהוּ דְּיִשְׁמְעוּן לֵיהּ. וְאִיהוּ אוֹדַע לְהוּ הַהוּא חֶלְמָא, דְּאִלְמָלֵא אִינוּן דְּאַהֲפָכוּ לֵיהּ לְגַוְונָא אָחֳרָא, הָכִי אִתְקְיַּים. וְאִינוּן אֲתִיבוּ וְאָמְרוּ ׳הֲמָלֹךְ תִּמְלךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ׳. מִיָּד אָמְרוּ לֵיהּ פִּשְׁרָא דְחָלְמָא וְגָזְרוּ גְּזֵרָה, וּבְגִין כָּךְ ׳וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנֹא אוֹתוֹ׳.

תרגום

מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי׳ (בראשית לז, ו) - שֶׁרָצָה מֵהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ, וְהוּא הוֹדִיעַ לָהֶם אוֹתוֹ הַחֲלוֹם, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם שֶׁהָפְכוּ אוֹתוֹ לְגָוֶן אַחֵר - כָּךְ הָיָה מִתְקַיֵּם, וְהֵם הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ, ׳הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ׳ (בראשית לז, ח)!? מִיָּד ׳אָמְרוּ לוֹ׳ אֶת פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם וְגָזְרוּ גְזֵרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה כתיב, ׳ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׳, דבעא מנייהו דישמעון ליה. ואיהו אודע להו ההוא חלמא, דאלמלא אינון דאהפכו ליה לגוונא אחרא, הכי אתקיים. ואינון אתיבו ואמרו ׳המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו׳. מיד אמרו ליה פשרא דחלמא וגזרו גזרה, ובגין כך ׳ויוסיפו עוד שנא אותו׳.

התרגום: מה כתוב? ׳ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׳ (בראשית לז, ו) - שרצה מהם שישמעו לו, והוא הודיע להם אותו החלום, שאלמלא הם שהפכו אותו לגון אחר - כך היה מתקים, והם השיבו ואמרו, ׳המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו׳ (בראשית לז, ח)!? מיד ׳אמרו לו׳ את פשר החלום וגזרו גזרה, ומשום כך ׳ויוספו עוד שנא אתו׳.

מן המפרשים

כתם פז: מה כתיב ויאמר אליהם שמעו נא החלום וכו' כלומר שיוסף היה מבקש שישמעו החלום כדי שיבוא לידי פתרון ויתקיים על פיהם ואלמלא כי מאת השם היתה לו שפתרוהו לגדולה אלו הפכוהו לרעה כך יתקיים וכשאמרו לו המלך תמלך גזרו גזרה אע"פ שהיא בתמיהה.…

מקדש מלך: ואינון אתיבו ואמרו המלוך תמלוך פי' כיון שאמרו לו פשרון האמיתי צריך שיתקיים כמו שפישרו לו אבל בשביל שאמרו בלשון תימא נתעכב כ"ב שנה:

אור החמה: דאלמלא אינון אהפכו ליה בגוונא אחרא וגו'. אמר כי יוסף הכניס עצמו בסכנ' להפך חלומו הטוב לרע כי החלומות הולכין אחר הפה ואמר לאחיו השונאין אותו שמעו נא החלום וגו' ואלמלא הם פתרוהו לרעה היה מתקיים כפי פתרונם אלא זכותו היא שעמד'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: