ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 4: ׳אך אל הפרוכת לא יבוא׳ - נשמות שותפות בפגם הלבנה מייסורי אהבה › פיסקה 1 (קפא ע"א)

עת שפע הנהר והוצאת הנשמות - עמידתן בחצר הפנימית

וישב · ׳אך אל הפרוכת לא יבוא׳ - נשמות שותפות בפגם הלבנה מייסורי אהבה · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף קפא ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לא יִגָּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יהו"ה׳ (ויקרא כא, כג) מְקַדְּשׁוֹ. ׳אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לא יָבֹא׳. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק אַפִּיק כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין וְאִתְעֲבָרַת נוּקְבָא, כֻּלְּהוּ קָיְימִין לְגוֹ בְּקוּרְטָא דִלְגוֹ בְּסִיטוֹ קוּרְטָא.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי ה'׳ (ויקרא כא, כג) מְקַדְּשׁוֹ. ׳אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא׳ - בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, מוֹצִיא כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת וְהַנּוּקְבָּא מִתְעַבֶּרֶת, כֻּלָּם עוֹמְדִים בִּפְנִים בְּחָצֵר לִפְנִים מֵחָצֵר מְצֻפֶּה שְׁטִיחִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון פתח, ׳אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהו"ה׳ (ויקרא כא, כג) מקדשו. ׳אך אל הפרכת לא יבא׳. תא חזי, בההיא שעתא דההוא נהר דנגיד ונפיק אפיק כל אינון נשמתין ואתעברת נוקבא, כלהו קיימין לגו בקורטא דלגו בסיטו קורטא.

התרגום: רבי שמעון פתח, ׳אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני ה'׳ (ויקרא כא, כג) מקדשו. ׳אך אל הפרכת לא יבא׳ - בא ראה, באותה שעה שאותו הנהר ששופע ויוצא, מוציא כל אותן הנשמות והנוקבא מתעברת, כלם עומדים בפנים בחצר לפנים מחצר מצפה שטיחים.

מן המפרשים

כתם פז: ר"ש פתח אך אל הפרכת לא יבוא וכו' ת"ח בההוא שעתא דההוא נהר דנגיד ונפיק אפיק אינון נשמתין וכו' הוסיף עוד ביאור רשב"י ע"ה על הענין הנזכר למעלה בסוד העיבור ובסבת צדיק ורע לו השעה גורם כלומר עת הנשמות מבטן לה עמיר בעת מילואה או בעת…

מקדש מלך: ר"ש פתח ס"ל כספרי קדמאי ולפי שספרי קדמאי ור"ח ור' אלעזר לא תירצו קושיא קמייתא דהא חמינן דשכינתא לא שרייא באתר עציבו וכו' לכך בא ר"ש ותירצה בסוף דבריו שאמר ואע"ג דנשמתין בעציבו ולא בחדוון רזא דמלה שריין כגוונא דלעילא וכו':

אור החמה: בקורטא דלגו. מלת קורטא יש בה שני פירושים או לשון קורט דם והוא לשון טיפה וירצה בטיפה הפנימית מקום ההזרעה. או מלשון אוצר כדפי' בערוך דהיינו אוצר התיכון והמשמעות כולו ענין אחד כדפי'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: