פריחת הגפן ובישול ענביה - ברכת כנסת ישראל מן המלך
וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 8 · דף קצב ע"א
לשון הזוהר
׳וְהִיא כְפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ׳ - דְּהָא בְגִינֵיהוֹן סָלְקָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִתְבָּרְכַת מֵעִם מַלְכָּא עִלָּאָה. ׳הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ עֲנָבִים׳ - אִלֵּין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְעַלְמָא, דְּאִינוּן כַּעֲנָבִים מְבוּשָׁלִים כְּדְקָא חָזֵי. דָּבָר אַחֵר ׳הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ עֲנָבִים׳, דָּא הוּא יַיִן דְּאִתְנְטִיר בְּעִנְבַיְיהוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. עַד הָכָא אִתְבַּשַּׂר יוֹסֵף בְּחֶלְמֵיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֶלְמָא אִיהוּ דִילֵיהּ, בְּגִין דְּאִית חֶלְמִין לֵיהּ, וּלְאַחֲרָנִין. ׳וָאֶקַח אֶת הָעֲנָבִים׳, דְּאִיהוּ לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ.
תרגום
׳וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ׳ (בראשית מ, י) - שֶׁהֲרֵי בִּגְלָלָם עוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמִתְבָּרֶכֶת מֵעִם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. ׳הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים׳ - אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם כְּמוֹ עֲנָבִים מְבֻשָּׁלִים כָּרָאוּי. דָּבָר אַחֵר ׳הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים׳ - זֶהוּ הַיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. עַד כָּאן הִתְבַּשֵּׂר יוֹסֵף בַּחֲלוֹמוֹ, מִכָּאן וָהָלְאָה הַחֲלוֹם הוּא שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲלוֹמוֹת, וְלַאֲחֵרִים. ׳וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים׳, שֶׁהוּא לוֹ, לְעַצְמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והיא כפורחת עלתה נצה׳ - דהא בגיניהון סלקא כנסת ישראל, ואתברכת מעם מלכא עלאה. ׳הבשילו אשכלותיה ענבים׳ - אלין אינון צדיקיא דעלמא, דאינון כענבים מבושלים כדקא חזי. דבר אחר ׳הבשילו אשכלותיה ענבים׳, דא הוא יין דאתנטיר בענבייהו מששת ימי בראשית. עד הכא אתבשר יוסף בחלמיה, מכאן ולהלאה חלמא איהו דיליה, בגין דאית חלמין ליה, ולאחרנין. ׳ואקח את הענבים׳, דאיהו ליה לגרמיה.
התרגום: ׳והיא כפרחת עלתה נצה׳ (בראשית מ, י) - שהרי בגללם עולה כנסת ישראל ומתברכת מעם המלך העליון. ׳הבשילו אשכלתיה ענבים׳ - אלו הצדיקים של העולם, שהם כמו ענבים מבשלים כראוי. דבר אחר ׳הבשילו אשכלתיה ענבים׳ - זהו היין המשמר בענביו מששת ימי בראשית. עד כאן התבשר יוסף בחלומו, מכאן והלאה החלום הוא שלו, משום שיש לו חלומות, ולאחרים. ׳ואקח את הענבים׳, שהוא לו, לעצמו.
מן המפרשים
אור החמה: עד הכא אתבשר יוסף והיה החלום רומז רמז האצילות וקשר השכינה מכאן ואילך הוא במקום אחיזת האיש הזה שהוא מהחיצונים שהוא מקבל ענבים וסוחטן ומוציא יין למינו ומקבל שפע מהשר אשר לו ולכך אמר ואקח את הענבים וגו':
הסולם: והיא כפורחת עלתה נצה: כי בשבילם עולה כנסת ישראל, לז"א, ומתברכת מן מלך העליון, שהוא ז"א. הבשילו אשכלותיה ענבים, אלו הם צדיקי העולם, שהם כענבים בשלים כראוי. דבר אחר. הבשילו אשכלותיה ענבים, זהו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: