ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 13: ׳ויקחהו וישליכו אתו הברה׳ - עונש עזיבת התורה, וחסידות ראובן בהצלת יוסף › פיסקה 18 (קפה ע"ב)

חכמת ראובן - השתתפות עמם ב ׳לא נכנו נפש׳

וישב · ׳ויקחהו וישליכו אתו הברה׳ - עונש עזיבת התורה, וחסידות ראובן בהצלת יוסף · מאמר 13 · פיסקה 18 · דף קפה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַאי דְּעֲבַד, דְּאִיהוּ בְּחָכְמְתָא הֲוָה שַׁתִּיף גַּרְמֵיהּ בַּהֲדַיְיהוּ, דִּכְתִיב ׳לא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ׳, וְלָא כְּתִיב לָא תַכּוּהוּ. וְאִיהוּ לָא הֲוָה תַּמָּן כַּד אִזְדַּבַּן יוֹסֵף, דְּהָא כֻּלְּהוּ מְשַׁמְּשֵׁי לַאֲבוּהוֹן כָּל חַד וְחַד יוֹמָא חַד. וְהַהוּא יוֹמָא דִרְאוּבֵן הֲוָה. וְעַל דָּא בָּעָא דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּהֲוָה שִׁמּוּשָׁא דִילֵיהּ לָא יִתְאֲבִיד יוֹסֵף. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו׳. ׳וְהִנֵה אֵין יוֹסֵף׳ - דַּיְיקָא. אֲפִילּוּ (חי או) מִית, מִיָּד ׳וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ׳. וְאֲפִילּוּ רְאוּבֵן לָא יָדַע מֵהַהוּא זְבִינָא דְיוֹסֵף, וְהָא אוּקְמוּהָ דְּאִשְׁתַּתִּיף בְּהוּ שְׁכִינְתָּא, וְעַל דָּא לָא יָדַע רְאוּבֵן מֵהַהוּא זְבִינָא דְיוֹסֵף וְלָא אִתְגַלְיָיא לֵיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְגְּלֵי יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי.

תרגום

בֹּא רְאֵה מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁהוּא בְחָכְמָה הָיָה מְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִמָּהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ׳ (בראשית לז, כא) - וְלֹא כָתוּב לֹא תַכּוּהוּ, וְהוּא לֹא הָיָה שָׁם כְּשֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם שִׁמְּשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹם אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה שֶׁל רְאוּבֵן, וְעַל כֵּן רָצָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלּוֹ לֹא יֵאָבֵד יוֹסֵף, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו׳ (בראשית לז, כט) - ׳וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף׳ - דַּוְקָא, אֲפִלּוּ (חַי אוֹ) מֵת, מִיָּד ׳וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ׳ (בראשית לז, ל). וַאֲפִלּוּ רְאוּבֵן לֹא יָדַע מֵאוֹתָהּ הַמְּכִירָה שֶׁל יוֹסֵף. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה הִשְׁתַּתְּפָה עִמָּהֶם, וְעַל כֵּן לֹא יָדַע רְאוּבֵן מֵהַמְּכִירָה הַהִיא שֶׁל יוֹסֵף, וְלֹא הִתְגַּלְּתָה לוֹ עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיּוֹסֵף הִתְגַּלָּה לְאֶחָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מאי דעבד, דאיהו בחכמתא הוה שתיף גרמיה בהדייהו, דכתיב ׳לא נכנו נפש׳, ולא כתיב לא תכוהו. ואיהו לא הוה תמן כד אזדבן יוסף, דהא כלהו משמשי לאבוהון כל חד וחד יומא חד. וההוא יומא דראובן הוה. ועל דא בעא דבההוא יומא דהוה שמושא דיליה לא יתאביד יוסף. ובגין כך כתיב ׳וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׳. ׳והנה אין יוסף׳ - דייקא. אפילו (חי או) מית, מיד ׳וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו׳. ואפילו ראובן לא ידע מההוא זבינא דיוסף, והא אוקמוה דאשתתיף בהו שכינתא, ועל דא לא ידע ראובן מההוא זבינא דיוסף ולא אתגלייא ליה עד ההוא זמנא דאתגלי יוסף לאחוהי.

התרגום: בא ראה מה שעשה, שהוא בחכמה היה משתף עצמו עמהם, שכתוב ׳לא נכנו נפש׳ (בראשית לז, כא) - ולא כתוב לא תכוהו, והוא לא היה שם כשנמכר יוסף, שהרי כלם שמשו את אביהם, כל אחד ואחד יום אחד, ואותו היום היה של ראובן, ועל כן רצה שבאותו היום שהיה השמוש שלו לא יאבד יוסף, ומשום כך כתוב ׳וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׳ (בראשית לז, כט) - ׳והנה אין יוסף׳ - דוקא, אפלו (חי או) מת, מיד ׳וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו׳ (בראשית לז, ל). ואפלו ראובן לא ידע מאותה המכירה של יוסף. והרי בארוהו שהשכינה השתתפה עמהם, ועל כן לא ידע ראובן מהמכירה ההיא של יוסף, ולא התגלתה לו עד אותו הזמן שיוסף התגלה לאחיו.

מן המפרשים

אור החמה: דבההוא יומא דהוה שמושא דיליה וגו' ירצה בכלל שימוש אביו יכנס כל צרכיו ובכלל צרכיו הוא להשיב את בנו אליו ואם יאבד יוסף נמצא שאין שמוש יומו שלם לכך רצה שביומו לא יחסר אביו כל אפילו ענין יוסף ולזה רצה להקריב הצלתו בכל מציאות שאפשר…

הסולם: ואפילו ראובן וכו': ואפילו ראובן לא היה יודע ממכירה זו של יוסף, ובארוה, שנשתתפה עמהם השכינה, בהחרם שעשו שלא לגלות מכירת יוסף, וע"כ לא ידע ראובן ממכירה זו של יוסף, ולא נתגלה לו עד אותו זמן שנתגלה יוסף לאחיו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: