ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 12: ׳ויאמרו איש אל אחיו׳ - רוגז הדין הקשה בברכה ובקללה, וזוהמת הטומאה בנטילת ידיים › פיסקה 9 (קפד ע"ב)

טרם נטילת ידיים נקרא טמא - אחריה נקרא טהור

וישב · ׳ויאמרו איש אל אחיו׳ - רוגז הדין הקשה בברכה ובקללה, וזוהמת הטומאה בנטילת ידיים · מאמר 12 · פיסקה 9 · דף קפד ע"ב

לשון הזוהר

וְעַד דְּיִתְעֲבַר זוּהֲמָא מִן יְדוֹי לָא יְבָרֵךְ, וְאוֹקִימְנָא. וּבְגִין כָּךְ, בַּר נָשׁ עַד לָא יְקַדֵּשׁ יְדוֹי בְּצַפְרָא, אִקְרֵי טָמֵא. כֵּיוָן דְּאִתְקַדַּשׁ אִקְרֵי טָהוֹר. וּבְגִין כָּךְ לָא יִטּוֹל אֶלָּא מִן יְדָא דְּאִדְכֵּי בְּקַדְמִיתָא. דִּכְתִיב, ׳וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא׳ (במדבר יט, יט). דָּא אִקְרֵי טָהוֹר, וְדָא אִקְרֵי טָמֵא.

תרגום

וְעַד שֶׁתַּעֲבֹר הַזֻּהֲמָה מִיָּדוֹ לֹא יְבָרֵךְ, וּבֵאַרְנוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּטֶרֶם יְקַדֵּשׁ הָאָדָם אֶת יָדָיו בַּבֹּקֶר, נִקְרָא טָמֵא. כֵּיוָן שֶׁהִתְקַדֵּשׁ, נִקְרָא טָהוֹר. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַל יִטֹּל אֶלָּא מִיָּד שֶׁנִּטְהֲרָה בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא׳ (במדבר יט, יט) - זֶה נִקְרָא טָהוֹר, וְזֶה נִקְרָא טָמֵא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועד דיתעבר זוהמא מן ידוי לא יברך, ואוקימנא. ובגין כך, בר נש עד לא יקדש ידוי בצפרא, אקרי טמא. כיון דאתקדש אקרי טהור. ובגין כך לא יטול אלא מן ידא דאדכי בקדמיתא. דכתיב, ׳והזה הטהור על הטמא׳ (במדבר יט, יט). דא אקרי טהור, ודא אקרי טמא.

התרגום: ועד שתעבר הזהמה מידו לא יברך, ובארנו. ומשום כך, בטרם יקדש האדם את ידיו בבקר, נקרא טמא. כיון שהתקדש, נקרא טהור. ומשום כך אל יטל אלא מיד שנטהרה בראשונה, שכתוב ׳והזה הטהור על הטמא׳ (במדבר יט, יט) - זה נקרא טהור, וזה נקרא טמא.

מן המפרשים

הסולם: ועד דיתעבר וכו': ועד שיעביר הזוהמא מידיו, לא יברך. ובארוה, ועל כן האדם, טרם שקדש ידיו בבוקר, נקרא טמא. כיון שקידש ידיו נקרא טהור, ומשום זה, לא יטול ידיו אלא מן יד שנטהר מקודם, שכתוב, והזה הטהור על הטמא, זה שכבר נטל ידיו נקרא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: