ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 6: ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין › פיסקה 9 (קב ע"א)

דרך ארץ במסירת הבשורה - רק לאחר האכילה

וירא · ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין · מאמר 6 · פיסקה 9 · דף קב ע"א

לשון הזוהר

׳אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ - דְּלָא בָעוּ לוֹמַר קַמָּהּ, כֵּיוָן דְּאָמַר ׳הִנֵּה בָאֹהֶל׳ מִיָּד ׳וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כְּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְגו'׳. תָּא חֲזֵי, אוֹרַח אַרְעָא, דְּעַד לָא אַזְמִין אַבְרָהָם קַמַּיְיהוּ לְמֵיכַל לָא אָמְרוּ לֵיהּ מִידֵּי, בְּגִין דְּלָא יִתְחֲזֵי דִּבְגִין הַהִיא בְּשׂוֹרָה קָא אַזְמִין לְהוּ לְמֵיכַל, בָּתַר דִּכְתִיב ׳וַיּאכֵלוּ כְּדֵין אָמְרוּ לֵיהּ הַהִיא בְּשׂוֹרָה׳.

תרגום

׳אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ (בראשית יח, ט), שֶׁלֹּא רָצוּ לוֹמַר לְפָנֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הִנֵּה בָאֹהֶל, מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךְ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךְ וְגוֹ'׳ (בראשית יח, י) - בֹּא רְאֵה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִזְמִין אַבְרָהָם לִפְנֵיהֶם לֶאֱכֹל, לֹא אָמְרוּ לוֹ דָּבָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה שֶׁמִּשּׁוּם אוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה הִזְמִין אוֹתָם לֶאֱכֹל. אַחַר שֶׁכָּתוּב וַיֹּאכְלוּ, אָז אָמְרוּ לוֹ אוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳איה שרה אשתך׳ - דלא בעו לומר קמה, כיון דאמר ׳הנה באהל׳ מיד ׳ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך וגו'׳. תא חזי, אורח ארעא, דעד לא אזמין אברהם קמייהו למיכל לא אמרו ליה מידי, בגין דלא יתחזי דבגין ההיא בשורה קא אזמין להו למיכל, בתר דכתיב ׳ויאכלו כדין אמרו ליה ההיא בשורה׳.

התרגום: ׳איה שרה אשתך׳ (בראשית יח, ט), שלא רצו לומר לפניה. כיון שאמר הנה באהל, מיד - ׳ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך וגו'׳ (בראשית יח, י) - בא ראה דרך ארץ, שעד שלא הזמין אברהם לפניהם לאכל, לא אמרו לו דבר, כדי שלא יראה שמשום אותה בשורה הזמין אותם לאכל. אחר שכתוב ויאכלו, אז אמרו לו אותה בשורה.

מן המפרשים

כתם פז: איה שרה אשתך. דלא בעו לומר מקמי דא. פי' שלא רצו לבשרו קודם הסעודה שערך לפניהם אבל אחרי אכלם שנאמר והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו מיד אמרו לו איה שרה אשתך וכיון שהשיבם הנה באהל מיד בשרוהו שוב אשוב אליך וכו' ובהדיא יבאר הטעם.

אור יקר: שוב אשוב אליך, שוב ישוב מבעי ליה, דהא מפתחא דא למפקד עקירין בידא דקב״ה איהר ולא בידא דשליחא אחרא, כמה דתנינן תלת מפתחן אינון דלא אתמסרו בידא דשליחא, אמאי כתיב שוב אשוב, אי תימא דקב״ה קאמר הא כתיב ויאמרו אליו איה, אלא ודאי…

הסולם: איה שרה אשתך וכו': הוקשה לו למה שאלו עליה, כיון שגם אחר ששמעו שהיא באהל, לא נכנסו שמה לבשר לה, אלא שבשרו לאברהם בהיותם בחוץ. ומשיב ע"ז. דלא בעו. לומר קמה וכו' שלא רצו לומר הבשורה בפניה, ולפיכך, כיון שאמר הנה באהל מיד ויאמר שוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: