סוד אותיות איו ואיה - מה שהמלאכים אינם יודעים מעצמם
וירא · ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין · מאמר 6 · פיסקה 5 · דף קא ע"ב
לשון הזוהר
אֵלָיו אַתְוָון נְקוּדוֹת אַיּ"וֹ, וְסִימָן אַיּ"וֹ, רֶמֶז לְמַה דִּלְעֵילָא, רֶמֶז לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׳. כְּתִיב הָכָא ׳הִנֵּה בָאֹהֶל׳ וּכְתִיב הָתָם ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן וְגו'׳ (ישעיהו לג, כ). תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּנָקוּד אי"ו אַמַּאי כְּתִיב לְבָתַר אַיֵּה, אֶלָּא בְּגִין דְּחִבּוּרָא דִּדְכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. כְּדֵין אָמַר ׳וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׳. תַּמָּן הוּא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא וְתַמָּן אִשְׁתַּכַּח (׳ויאמר הנה באהל׳). אַיֵּה וְגו', וְכִי לָא הֲווּ יָדְעֵי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי דְּשָׂרָה ׳הִנֵּה בָאֹהֶל׳, אַמַּאי כְּתִיב אַיֵּה. אֶלָּא לָא יָדְעֵי בְּהַאי עָלְמָא אֶלָּא מַה דְּאִתְמָסַר לְהוּ לְמִנְדַע.
תרגום
אֵלָיו - הָאוֹתִיּוֹת נְקוּדוֹת אַיּ"וֹ, וְסִימַן אַיּ"וֹ רֶמֶז לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה, רֶמֶז לַקָּבָּ"ה. ׳וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׳. כָּתוּב כָּאן ׳הִנֵּה בָאֹהֶל׳, וְכָתוּב שָׁם ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן וְגוֹ'׳ (ישעיה לג, כ). בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנָּקוּד אַיּ"וֹ, לָמָּה כָּתוּב אַחַר כָּךְ אַיֵּה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחִבּוּר שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד סוֹד הָאֱמוּנָה. אָז אָמַר ׳וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׳. שָׁם הוּא הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל וְשָׁם הוּא נִמְצָא (׳וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׳). אַיֵּה וְגוֹ'. וְכִי לֹא יָדְעוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׂרָה ׳הִנֵּה בָאֹהֶל׳? לָמָּה כָּתוּב אַיֵּה? אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם לָדַעַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אליו אתוון נקודות אי"ו, וסימן אי"ו, רמז למה דלעילא, רמז לקודשא בריך הוא. ׳ויאמר הנה באהל׳. כתיב הכא ׳הנה באהל׳ וכתיב התם ׳אהל בל יצען וגו'׳ (ישעיהו לג, כ). תא חזי, כיון דנקוד אי"ו אמאי כתיב לבתר איה, אלא בגין דחבורא דדכר ונוקבא כחדא רזא דמהימנותא. כדין אמר ׳ויאמר הנה באהל׳. תמן הוא קשורא דכלא ותמן אשתכח (׳ויאמר הנה באהל׳). איה וגו', וכי לא הוו ידעי מלאכי עלאי דשרה ׳הנה באהל׳, אמאי כתיב איה. אלא לא ידעי בהאי עלמא אלא מה דאתמסר להו למנדע.
התרגום: אליו - האותיות נקודות אי"ו, וסימן אי"ו רמז למה שלמעלה, רמז לקב"ה. ׳ויאמר הנה באהל׳. כתוב כאן ׳הנה באהל׳, וכתוב שם ׳אהל בל יצען וגו'׳ (ישעיה לג, כ). בא ראה, כיון שנקוד אי"ו, למה כתוב אחר כך איה? אלא משום שחבור של זכר ונקבה כאחד סוד האמונה. אז אמר ׳ויאמר הנה באהל׳. שם הוא הקשר של הכל ושם הוא נמצא (׳ויאמר הנה באהל׳). איה וגו'. וכי לא ידעו המלאכים העליונים ששרה ׳הנה באהל׳? למה כתוב איה? אלא שלא יודעים בעולם הזה אלא מה שנמסר להם לדעת.
מן המפרשים
מקדש מלך: רזא דמהימנותא פי' זווג שלם של ז"ון ולא של יעקב ורחל וכיוצא אלא ז"ון בבחינת גדלותם בשני יסודותיהם העיקריים שהם סוד רזא כנודע ודע שיש ב' מיני זווג בז"ון בכל קומתם הא' במקומם האמיתי למטה כמו שהוא בליל שבת: הב' כשמתעלים למקום א"וא…
אור החמה: וע"ד אקריב יעקב וגו' יתבאר לקמן כי יעקב בא לתקן כל הנז' וכן דוגמת השעירים שהיו נותנין יש' אל עזאזל וכן בראשי חדשים לכן יעקב אקריב תרין שעירין א' כנגד עשו וא' כנגד סמאל דרגא דיליה כנ"ל דף קמ"ב ריש:.
רמ"א: ת"ח כיון דנקוד איו ת"ח כיון דנקוד איו כו' רזא דמהימנותא. האל"ף רומז על הכתר וי' על החכמה ו' ת"ת, והכל נקשר באהל שהיא עט', וזהו סוד 'איו' ו'איה' זכר ונקבה, ו' עם ה':