בריאת ימי האדם ועמידתם למעלה לפני קונם
וירא · ׳מי יעלה בהר ה׳ - עליית הנשמה כפי דבקות האדם בחייו · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף צט ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר יהו"ה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׳ (תהילים כד, ג). תָּא חֲזֵי, כָּל בְּנֵי עָלְמָא לָא חָמָאן עַל מָה קָיְימֵי בְּעָלְמָא, וְיוֹמִין אָזְלִין וְסָלְקִין וְקָיְימֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל אִנּוּן יוֹמִין דִּבְנֵי נָשָׁא קָיְימֵי בְּהוּ בְּהַאי עָלְמָא, דְּהָא כֻּלְהוּ אִתְבְּרִיאוּ וְכֻלְהוּ קָיְימֵי לְעֵילָא, וּמְנָלָן דְּאִתְבְּרִיאוּ, דִּכְתִיב, ׳יָמִים יוּצָרוּ׳ (תהילים קלט, טז). וְכַד מָטָאן יוֹמִין לְאִסְתַּלָּקָא מֵהַאי עָלְמָא. כֻּלְהוּ קְרֵיבִין קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּקְרֵבוּ יְמֵי דָּוִד לָמוּת׳ (מלכים א ב, א). ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט).
תרגום
רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׳ (תהלים כד, ג) - בּא רְאֵה, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא רוֹאִים עַל מָה עוֹמְדִים בָּעוֹלָם, וְהַיָּמִים הוֹלְכִים וְעוֹלִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כָּל אוֹתָם יָמִים שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים בָּהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נִבְרְאוּ וְכֻלָּם עוֹמְדִים לְמַעְלָה. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּבְרְאוּ? שֶׁכָּתוּב ׳יָמִים יֻצָּרוּ׳ (תהלים קלט, טז). וּכְשֶׁמַּגִּיעִים הַיָּמִים לְהֵעָלוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם קְרֵבִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת׳ (מלכים א ב, א) - ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא פתח ואמר, ׳מי יעלה בהר יהו"ה ומי יקום במקום קדשו׳ (תהילים כד, ג). תא חזי, כל בני עלמא לא חמאן על מה קיימי בעלמא, ויומין אזלין וסלקין וקיימי קמי קודשא בריך הוא, כל אנון יומין דבני נשא קיימי בהו בהאי עלמא, דהא כלהו אתבריאו וכלהו קיימי לעילא, ומנלן דאתבריאו, דכתיב, ׳ימים יוצרו׳ (תהילים קלט, טז). וכד מטאן יומין לאסתלקא מהאי עלמא. כלהו קריבין קמי מלכא עלאה, הדא הוא דכתיב, ׳ויקרבו ימי דוד למות׳ (מלכים א ב, א). ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ (בראשית מז, כט).
התרגום: רבי אבא פתח ואמר, ׳מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו׳ (תהלים כד, ג) - בא ראה, כל בני העולם לא רואים על מה עומדים בעולם, והימים הולכים ועולים ועומדים לפני הקב"ה כל אותם ימים שבני אדם עומדים בהם בעולם הזה, שהרי כלם נבראו וכלם עומדים למעלה. ומנין לנו שנבראו? שכתוב ׳ימים יצרו׳ (תהלים קלט, טז). וכשמגיעים הימים להעלות מן העולם הזה, כלם קרבים לפני המלך העליון. זהו שכתוב ׳ויקרבו ימי דוד למות׳ (מלכים א ב, א) - ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ (בראשית מז, כט).
מן המפרשים
כתם פז: רבי אבא פתח ואמר מי יעלה בהר יי' וכו'. יבאר סכלות בני האדם בעולם הזה החושבים כי הימים והזמנים עוברים ושאין להם מציאות עומד אבל הם אובדים בעברם כי הם סוברים כי הימים הנקבצים מרגעי הזמן הם מקרה דבק בתנועת הגלגל ובחלוף התנועה…
אור החמה: ת"ח כל בני עלמא וגו' הענין כי הימים בעצמם יש להם מציאות נקשר בנשמה. ולזה ראוי לתקן כל הימים וזה כי הנשמה כשהיא עולה להתאחז בשורשה ושם רואה מספר ימיה ותראה איזה יום פגום ובטל מהעבודה והלימוד. וזהו ימים יוצרו כי הימים יש להם…
אור יקר: בהאי עלמא הכי אמשיך עליה רוחא מלעילא, כגוונא דההוא רעותא דאתדבק ביה, אי רעותיה אכוון במילה עילאה קדישא איהו אמשיך לה לההיא מלה מעילא לתתא לגביה, ואי רעותיה לאתדבקא בסטרא אחרא ואכוון בה איהו אמשיך לה מעילא לתתא לגביה, והוו אמרי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: