׳עת צרה היא ליעקב׳ - וסיום הנשמות שבגוף
וירא · ׳וזכרתי את בריתי יעקוב׳ - חשבונות הקץ ומדרגות הגאולה באלף השישי · מאמר 32 · פיסקה 4 · דף קיט ע"א
לשון הזוהר
וְיִזְדַּוְּוגוּן כֻּלְּהוֹן עַמְּמַיָא עַל בְּרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב לְאִדַחְיָיא לָהּ (לון) מֵעָלְמָא. וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִיב (והיתה) ׳וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּהּ יִוָּשֵׁעַ׳ (ירמיהו ל, ז) וּכְדֵין יִסְתַּיְּימוּן נַפְשִׁין מִגּוּפָא וּבָעְיָין לְאִתְחַדְּשָׁא, וְסִימָנִיךְ (׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׳ וכתיב) ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגו'׳ (בראשית מו, כז) ׳כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׳.
תרגום
וְיִזְדַּוְּגוּ כָּל הָעַמִּים עַל ׳בַּת יַעֲקֹב׳ לִדְחוֹת אוֹתָהּ (אוֹתָם) מֵהָעוֹלָם. וְעַל אוֹתוֹ הַזְּמַן כָּתוּב, (וְהָיְתָה) ׳וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׳ (ירמיה ל, ז) - וְאָז יִסְתַּיְּמוּ הַנְּפָשׁוֹת מֵהַגּוּף וְרוֹצוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ, וְסִימָן לַדָּבָר - (׳כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים׳ - וְכָתוּב) ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגוֹ'׳ (בראשית מו, כו) ' - ׳כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויזדווגון כלהון עממיא על ברתיה דיעקב לאדחייא לה (לון) מעלמא. ועל ההוא זמנא כתיב (והיתה) ׳ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׳ (ירמיהו ל, ז) וכדין יסתיימון נפשין מגופא ובעיין לאתחדשא, וסימניך (׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׳ וכתיב) ׳כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו'׳ (בראשית מו, כז) ׳כל נפש ששים ושש׳.
התרגום: ויזדוגו כל העמים על ׳בת יעקב׳ לדחות אותה (אותם) מהעולם. ועל אותו הזמן כתוב, (והיתה) ׳ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׳ (ירמיה ל, ז) - ואז יסתימו הנפשות מהגוף ורוצות להתחדש, וסימן לדבר - (׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׳ - וכתוב) ׳כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו'׳ (בראשית מו, כו) ' - ׳כל נפש ששים ושש׳.
מן המפרשים
אור החמה: וכדין יסתיימון נפשין מגופא כי מיום שנחרב הבית אין נשמות מאוצר חדש אלא אותם שהם בסוד אוצר הנק' גוף. מהם אותם המתגלגלות וחוזרות ושבות ובעת ההיא נתקנו הנשמות וצריכים בני אדם נשמות לזווגם. וצריך לחדש להם אוצר לנשמות והיינו בתחלת…
רמ"א: מגופא מגופא כו'. כד"א אין בן דוד בא עד שיכלה כל הנשמות שבגוף ( עבודה זרה ה. ):
הסולם: וזה אמרו, וכדין יסתיימון נפשין מגופא, שמחמת הדינים והצרות שיהיו אז יתרוקנו כחות הנפשות שהיו פעם בגוף, כלומר לא לבד הנפשות מאותו הדור אלא הנפשות מכל הדורות שמיום בריאת העולם עד אז, שהיו פעם בגוף כולן יחלשו ויכלה כחם, עד ובעיין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: