פריצים המצילים יהודים - ראויים לעולם הבא בכך
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 31 · דף קיח ע"א
לשון הזוהר
בְּיוֹמוֹי דְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ אִנּוּן פְּרִיצֵּי דְּהֲווּ מְשַׁדְּדֵי בְּטוּרַיָּיא עִם פְּרִיצֵּי אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְכַד מַשְׁכְּחֵי בַּר נָשׁ וְתָפְשֵׂי לֵיהּ לְקָטְלֵיהּ, הֲווּ אָמְרִין לֵיהּ מַה שְּׁמָךְ, אִי הֲוָה יוּדָאי הֲווּ אָזְלִין עִמֵּיהּ וּמַפְקִין לֵיהּ מִן טוּרַיָּיא, וְאִי הֲוָה בַּר נָשׁ אַחֲרִינָא קָטְלֵי לֵיהּ. (והא) והֲוָה אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִתְחֲזוּן אִנּוּן בְּכל הַאי לְמֵיעַל לְעַלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
בִּימֵי רַבִּי יוֹסֵי הָיוּ אוֹתָם פָּרִיצִים שֶׁהָיוּ שׁוֹדְדִים בֶּהָרִים עִם פָּרִיצֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁמּוֹצְאים בֶּן אָדָם וְתוֹפְסִים אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מַה שִּׁמְךְ? אִם הָיָה יְהוּדִי - הָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הֶהָרִים, וְאִם הָיָה אִישׁ אַחֵר - הוֹרְגִים אוֹתוֹ. (וַהֲרֵי) וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי יוֹסֵי, רְאוּיִים אֵלּוּ בְּכָל זֶה לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ביומוי דרבי יוסי הוו אנון פריצי דהוו משדדי בטורייא עם פריצי אומות העולם, וכד משכחי בר נש ותפשי ליה לקטליה, הוו אמרין ליה מה שמך, אי הוה יודאי הוו אזלין עמיה ומפקין ליה מן טורייא, ואי הוה בר נש אחרינא קטלי ליה. (והא) והוה אמר רבי יוסי אתחזון אנון בכל האי למיעל לעלמא דאתי.
התרגום: בימי רבי יוסי היו אותם פריצים שהיו שודדים בהרים עם פריצי אמות העולם, וכשמוצאים בן אדם ותופסים אותו להרגו, היו אומרים לו: מה שמך? אם היה יהודי - היו הולכים עמו ומוציאים אותו מן ההרים, ואם היה איש אחר - הורגים אותו. (והרי) והיה אומר רבי יוסי, ראויים אלו בכל זה להכנס לעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: ביומוי דר' יוסי וכו': בימיו של ר' יוסי היו פריצים, שהיו שודדים בהרים ביחד עם פריצי אומות העולם . וכשהיו מוצאים איש ותפסוהו להורגו, היו אומרים לו מה שמך, ואם היה יהודי, היו הולכים עמו ומוציאים אותו מבין ההרים. ואם היה אדם אחר…