ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 27: ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים › פיסקה 29 (קיח ע"א)

מפתח של חיה - העיון בולד על המשבר

וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 29 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָה בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא, וּבְעוֹד שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַיֵּין בְּאוֹתוֹ הַוְּלַד אִם רָאוּי הוּא לָצֵּאת לָעוֹלָם (יוצא ו) פּוֹתֵחַ דַּלְתוֹת בִּטְנָהּ וְיוֹצֵּא, וְאִם לָאו סוֹגֵר דַּלְתוֹתֶיהָ וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם. אִי הָכִי לא יִצֵּא רָשָׁע לָעוֹלָם. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן עַל שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת נָשִׁים מֵתוֹת וְכוּ' (אמר רבי שמעון והא) וְאָמַר רַבִּי יִצְּחָק לָמָּה אִשָּׁה מַפֶּלֶת פְּרִי בִטְנָהּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְּחָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ הָעוּבָּר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵּאת לָעוֹלָם וּמַקְדִּים לַהֲמִיתוֹ בִּמְעֵי אִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַנְּפִילִים הָיוּ בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם׳ (בראשית ו, ד). הַנְּפִלִים כְּתִיב בְּלֹא יוּד רִאשׁוֹנָה. וְלָמָּה, בִּשְׁבִיל שֶׁאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ ׳בְּנֵי הָאֱלהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם׳ בִּזְנוּת וַיִּרְבּוּ מַמְזֵרִים בָּעוֹלָם.

תרגום

שָׁנִינוּ בַּבָּרַיְתָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה בְּיָדוֹ שֶׁל הקב"ה הִיא, וּבְעוֹד שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, הקב"ה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַוָּלָד. אִם רָאוּי הוּא לָצֵאת לָעוֹלָם - (יוֹצֵא, ו) פוֹתֵחַ דַּלְתוֹת בִּטְנָהּ וְיוֹצֵא. וְאִם לָאו - סוֹגֵר דַּלְתוֹתֶיהָ וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם. אִם כָּךְ, לֹא יֵצֵא רָשָׁע לָעוֹלָם? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת וְכוּ', (אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וַהֲרֵי) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה אִשָּׁה מַפֶּלֶת פְּרִי בִטְנָהּ. אֶלָּא,? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הקב"ה רוֹאֶה אוֹתוֹ הָעֻבָּר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת לָעוֹלָם, וּמַקְדִּים לַהֲמִיתוֹ בִּמְעֵי אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם׳ (בראשית ו) - הַנְּפִלִים כָּתוּב בְּלֹא יוֹ"ד רִאשׁוֹנָה, וְלָמָּה? בִּשְׁבִיל שֶׁאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ ׳בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם׳ - בִּזְנוּת וַיִּרְבּוּ מַמְזֵרִים בָּעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תניא אמר רבי שמעון מפתח של חיה בידו של הקדוש ברוך הוא, היא, ובעוד שהיא יושבת על המשבר הקדוש ברוך הוא מעיין באותו הולד אם ראוי הוא לצאת לעולם (יוצא ו) פותח דלתות בטנה ויוצא, ואם לאו סוגר דלתותיה ומתו שניהם. אי הכי לא יצא רשע לעולם. אלא הכי תנינן על שלש עבירות נשים מתות וכו' (אמר רבי שמעון והא) ואמר רבי יצחק למה אשה מפלת פרי בטנה. אלא אמר רבי יצחק הקדוש ברוך הוא רואה אותו העובר שאינו ראוי לצאת לעולם ומקדים להמיתו במעי אמו שנאמר ׳הנפילים היו בארץ בימים ההם׳ (בראשית ו, ד). הנפלים כתיב בלא יוד ראשונה. ולמה, בשביל שאחרי כן באו ׳בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם׳ בזנות וירבו ממזרים בעולם.

התרגום: שנינו בבריתא, אמר רבי שמעון, מפתח של חיה בידו של הקב"ה היא, ובעוד שהיא יושבת על המשבר, הקב"ה מעין באותו הולד. אם ראוי הוא לצאת לעולם - (יוצא, ו) פותח דלתות בטנה ויוצא. ואם לאו - סוגר דלתותיה ומתו שניהם. אם כך, לא יצא רשע לעולם? אלא כך שנינו, על שלש עברות נשים מתות וכו', (אמר רבי שמעון והרי) ואמר רבי יצחק, למה אשה מפלת פרי בטנה. אלא,? אמר רבי יצחק, הקב"ה רואה אותו העבר שאינו ראוי לצאת לעולם, ומקדים להמיתו במעי אמו, שנאמר ׳הנפלים היו בארץ בימים ההם׳ (בראשית ו) - הנפלים כתוב בלא יו"ד ראשונה, ולמה? בשביל שאחרי כן באו ׳בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם׳ - בזנות וירבו ממזרים בעולם.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן יד] ר׳ אלעזר פתח (תלים קכז) הנה נחלת ה׳ בנים שכר פרי הבטן, הנה נחלת ה, בנים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: