ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 27: ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים › פיסקה 26 (קיז ע"א)

קושיא - באשור מלאך ובמצרים המזוהמת אני ולא מלאך

וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 26 · דף קיז ע"א

לשון הזוהר

אִי הָכִי יְקָרָא סַגִּיאָה הוּא לְמִצְּרָאֵי, דְּלָא דָמֵי מַאן דְּתָפַשׂ מַלְכָּא לְמַאן דְּתָפַשׂ הֶדְיוֹטָא. וְעוֹד אֵין לְךָ אוּמָה מְזוּהֱמֶת בְּכָל טוּמְאָה כְּמוֹ הַמִּצְּרִים דִּכְתִיב בְּהוּ ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְגו' שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל מִשְׁכַּב זָכוּר, וְהֵם בָּאִים מֵחָם שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה לְאָבִיו וְקִלֵּל אוֹתוֹ וְלִכְנַעַן בְּנוֹ׳ (יחזקאל כג, כ). וְכִי לֹא הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ אוֹ שָׁלִיחַ לְשַׁגֵּר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּמִצְּרַיִם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאַשּׁוּר שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל שֵׁם דִּכְתִיב, ׳וּבְנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר׳ (בראשית י, כב). ושֵׁם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְנִתְבָּרֵךְ שֶׁנְּאֱמַר ׳בָּרוּךְ יהו"ה אֱלהֵי שֵׁם׳ (בראשית ט, כו). וְהָיָה לְשֵׁם הַגְּדוּלָּה וְהַבְּרָכָה עַל אֶחָיו. וּכְתִיב בָּם ׳וַיִּצֵּא מַלְאַךְ יהו"ה וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֶה אַשּׁוּר׳ (ישעיהו לז, לו). וְעַל יְדֵי שָׁלִיחַ נַעֲשָׂה, כָל שֶׁכֵּן הַמִּצְּרִים שֶׁהֵם מְזוּהָמִים יוֹתֵר מִכָּל אוּמָה, ואָמַר אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ.

תרגום

אִם כָּךְ, כָּבוֹד גָּדוֹל הוּא לְמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא דוֹמֶה מִי שֶׁתָּפַס מֶלֶךְ לְמִי שֶׁתָּפַס הֶדְיוֹט. וְעוֹד, אֵין לְךְ אֻמָּה מְזֹהֶמֶת בְּכָל טֻמְאָה כְּמוֹ הַמִּצְרִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְגוֹ' שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל מִשְׁכַּב זָכוּר, וְהֵם בָּאִים מֵחָם שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה לְאָבִיו, וְקִלֵּל אוֹתוֹ וְלִכְנַעַן בְּנוֹ׳ (יחזקאל כג, כ). וְכִי לֹא הָיָה לַקָּבָּ"ה מַלְאָךְ אוֹ שָׁלִיחַ לְשַׁגֵּר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאַשּׁוּר שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל שֵׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר׳ (בראשית י). וְשֵׁם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְנִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וְהָיָה לְשֵׁם הַגְּדֻלָּה וְהַבְּרָכָה עַל אֶחָיו, וְכָתוּב בָּם׳ (שם ט) ׳וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'׳ (ישעיה לז, לו) וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר - ׳וְעַל יְדֵי שָׁלִיחַ נַעֲשָׂה׳. כָּל שֶׁכֵּן הַמִּצְרִים שֶׁהֵם מְזהָמִים יוֹתֵר מִכָּל אֻמָּה, וְאָמַר אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אי הכי יקרא סגיאה הוא למצראי, דלא דמי מאן דתפש מלכא למאן דתפש הדיוטא. ועוד אין לך אומה מזוהמת בכל טומאה כמו המצרים דכתיב בהו ׳אשר בשר חמורים בשרם וגו' שהם חשודים על משכב זכור, והם באים מחם שעשה מה שעשה לאביו וקלל אותו ולכנען בנו׳ (יחזקאל כג, כ). וכי לא היה להקדוש ברוך הוא מלאך או שליח לשגר לעשות נקמה במצרים כמו שעשה באשור שהיה בנו של שם דכתיב, ׳ובני שם עילם ואשור׳ (בראשית י, כב). ושם היה כהן גדול ונתברך שנאמר ׳ברוך יהו"ה אלהי שם׳ (בראשית ט, כו). והיה לשם הגדולה והברכה על אחיו. וכתיב בם ׳ויצא מלאך יהו"ה ויכה במחנה אשור׳ (ישעיהו לז, לו). ועל ידי שליח נעשה, כל שכן המצרים שהם מזוהמים יותר מכל אומה, ואמר אני ולא מלאך.

התרגום: אם כך, כבוד גדול הוא למצרים, שלא דומה מי שתפס מלך למי שתפס הדיוט. ועוד, אין לך אמה מזהמת בכל טמאה כמו המצרים, שכתוב בהם ׳אשר בשר חמורים בשרם וגו' שהם חשודים על משכב זכור, והם באים מחם שעשה מה שעשה לאביו, וקלל אותו ולכנען בנו׳ (יחזקאל כג, כ). וכי לא היה לקב"ה מלאך או שליח לשגר לעשות נקמה במצרים כמו שעשה באשור שהיה בנו של שם, שכתוב ׳ובני שם עילם ואשור׳ (בראשית י). ושם היה כהן גדול ונתברך, שנאמר ׳ברוך ה' אלהי שם והיה לשם הגדלה והברכה על אחיו, וכתוב בם׳ (שם ט) ׳ויצא מלאך ה'׳ (ישעיה לז, לו) ויכה במחנה אשור - ׳ועל ידי שליח נעשה׳. כל שכן המצרים שהם מזהמים יותר מכל אמה, ואמר אני ולא מלאך.

מן המפרשים

נזר ישראל: דכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם דכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם כו'. פירש שנקראים חמורים היינו שעשו מעשה חם ובאים משם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: