ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 27: ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים › פיסקה 16 (קטו ע"ב)

פקד ולא זכר - פקידה על מה שאמר תחלה

וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 16 · דף קטו ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר וַיהו"ה ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר׳. מַאי שִׁנּוּיָא הֲוָה הָכָא, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וַיהו"ה זָכָר אֶת שָׂרָה כְּמָה דְּאָמַר ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת רָחֵל׳ (בראשית ל, כב). דְּאֵין פְּקִידָה אֶלָּא עַל מַה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא הֲוָה, דִּכְתִיב ׳שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְעַל אוֹתוֹ עִנְיָן נֶאֱמַר שֶׁפָּקַד עַכְשָׁיו, מַשְׁמַע׳ דִּכְתִיב כַּאֲשֶׁר אָמָר, דְּאִלְמָלֵא לֹא נְאֱמַר כַּאֲשֶׁר אָמָר לֵימָא זְכִירָה, אֲבָל פָּקַד הַהִיא מִלָּה דְּאָמַר ׳לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ׳. לְבָתַר אָמַר הָכִי, הַאי צַּדִּיק דְּזָכֵי לְמֵיסַק לְהַהוּא יְקָר עִלָּאָה, דִּיוּקְנֵיהּ מִתְפַּתַּח בְּכָרְסֵי יְקרִיהּ, וכֵן לְכָל צַּדִּיק וְצַּדִּיק דִּיוּקְנֵיהּ לְעֵילָא כַּד הֲוָה לְתַתָּא לְאַבְטָחָא לְהַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמַר, מָה הַשִּׁנּוּי שֶׁהָיָה כָּאן? הָיָה לוֹ לוֹמַר, וַה' זָכַר אֶת שָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר׳ וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל׳ (בראשית ל, כב), שֶׁאֵין פְּקִידָה אֶלָּא עַל מַה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךְ כָּעֵת חַיָּה׳ (בראשית יח, י) - וְעַל אוֹתוֹ עִנְיָן נֶאֱמַר שֶׁפָּקַד עַכְשָׁו, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳כַּאֲשֶׁר אָמָר׳ (בראשית כא, א) - שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נֶאֱמַר כַּאֲשֶׁר אָמָר, שֶׁיֹּאמַר זְכִירָה. אֲבָל פָּקַד - אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁאָמַר ׳לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךְ׳. אַחַר כָּךְ אָמַר כָּךְ, צַדִּיק זֶה שֶׁזּוֹכֶה לַעֲלוֹת לְאוֹתוֹ כָּבוֹד עֶלְיוֹן, דְּמוּתוֹ נֶחְקֶקֶת בְּכִסֵּא כְבוֹדוֹ, וְכֵן לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק דְּמוּתוֹ לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְמַטָּה לְהַבְטִיחַ לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר ויהו"ה ׳פקד את שרה כאשר אמר׳. מאי שנויא הוה הכא, הוה ליה למימר ויהו"ה זכר את שרה כמה דאמר ׳ויזכר אלהים את רחל׳ (בראשית ל, כב). דאין פקידה אלא על מה דהוה בקדמיתא. אלא בקדמיתא הוה, דכתיב ׳שוב אשוב אליך כעת חיה, ועל אותו ענין נאמר שפקד עכשיו, משמע׳ דכתיב כאשר אמר, דאלמלא לא נאמר כאשר אמר לימא זכירה, אבל פקד ההיא מלה דאמר ׳למועד אשוב אליך׳. לבתר אמר הכי, האי צדיק דזכי למיסק לההוא יקר עלאה, דיוקניה מתפתח בכרסי יקריה, וכן לכל צדיק וצדיק דיוקניה לעילא כד הוה לתתא לאבטחא לההיא נשמתא קדישא.

התרגום: פתח ואמר, וה' פקד את שרה כאשר אמר, מה השנוי שהיה כאן? היה לו לומר, וה' זכר את שרה, כמו שאמר׳ ויזכר אלהים את רחל׳ (בראשית ל, כב), שאין פקידה אלא על מה שהיה בתחלה. אלא בהתחלה היה, שכתוב ׳שוב אשוב אליך כעת חיה׳ (בראשית יח, י) - ועל אותו ענין נאמר שפקד עכשו, משמע שכתוב ׳כאשר אמר׳ (בראשית כא, א) - שאלמלא לא נאמר כאשר אמר, שיאמר זכירה. אבל פקד - אותו דבר שאמר ׳למועד אשוב אליך׳. אחר כך אמר כך, צדיק זה שזוכה לעלות לאותו כבוד עליון, דמותו נחקקת בכסא כבודו, וכן לכל צדיק וצדיק דמותו למעלה כמו שהיה למטה להבטיח לאותה נשמה קדושה.

מן המפרשים

אור יקר: ויזכור אלהים את אברהם, ודוחק הוא לפרש אלהים בבינה. ולראיה שהיתה הפקידה מהנקבה לנקבה הוכיח עוד מבשורת המלאכים דכתיב בהו.

נזר ישראל: ויזכור אלהי"ם את רחל ויזכור אלהי"ם את רחל כו'. כי זכר לזכור, ופקודה לנוקבא. כמו שהנקיבה מקבלת מהזכר, כן הדיבור הראשון ' למועד אשוב ' הוא הדכורא, והדבור השני 'וה' פקד' ממה שאמר מקודם הוא נוקבא. וכן כתב בסידור האריז"ל (סידור ר'…

הסולם: לבתר אמר הכי וכו': אחרי כן אמר כך. צדיק הזה, שזכה לעלות לאותו כבוד העליון, צורתו נחקקה בכסא הכבוד. וכן כל צדיק וצדיק נמצאת צורתו למעלה, בגן עדן, כמו שהיתה למטה, בעולם הזה. כדי להבטיח את הנשמה הקדושה, בתחיית הגוף שבעולם הזה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: