ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 27: ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים › פיסקה 1 (קיג ע"א)

כשנותן מעלה לשרים של מעלה - נוטלים מלכי מטה

וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 1 · דף קיג ע"א

לשון הזוהר

מִדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם ׳וַיהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר׳. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח בְּהַאי קְרָא ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ (שיר השירים ז, ו). עָשָׂה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שִׁלְטוֹנִים לְמַעְלָה וְשִׁלְטוֹנִים לְמַטָה. כְּשֶׁנּוֹתֵן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַעֲלָה לַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה נוֹטְלִים מַעֲלָה הַמְּלָכִים שֶׁל מַטָה. נָתַן מַעֲלָה לְשָׂרוֹ שֶׁל בָּבֶל, נָטַל מַעֲלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַּהֲבָא׳ (דניאל ב, לח), והָיוּ כָּל הָעוֹלָם מְשׁוּעְבָּדִים תַּחַת יָדוֹ וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל׳, זֶהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא׳ (דניאל ד, ט). ׳וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן׳ - זְהוּ בֵּלְשַׁצַּר דְּאָמַר ׳אַרְגְּוָונָא יִלְבָּשׁ׳ (דניאל ה, ז). ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳, זֶהוּ אֱוִיל מְרוֹדָךְ שֶׁהָיָה אָסוּר עַד שֶׁמֵּת אָבִיו נְבוּכַדְנֶצַּר וּמָלַךְ תַּחְתָּיו.

תרגום

וַה' ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר׳. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח בְּפָסוּק זֶה, (שִׁיר ז) ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ (בראשית כא, א) - עָשָׂה הקב"ה שַׁלִּיטִים לְמַעְלָה וְשַׁלִּיטִים לַטָּה. כְּשֶׁנּוֹתֵן הקב"ה מַעֲלָה לְשָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, נוֹטְלִים מַעֲלָה הַמְּלָכִים שֶׁל מַטָּה. נָתַן מַעֲלָה לְשָׂרוֹ שֶׁל בָּבֶל - נָטַל מַעֲלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב׳ (דניאל ב). וְהָיוּ כָּל הָעוֹלָם מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת יָדוֹ וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל׳ - זֶהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תַּחְתָּיו תִּצְלַל חַיַּת הַשָּׂדֶה׳ (שם ד, ט). ׳וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן׳ - זֶהוּ בֶּלְשַׁצַּר שֶׁאָמַר ׳יִלְבַּשׁ אַרְגָּמָן׳ (שם ה, ז). ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ - זֶהוּ אֱוִיל מְרֹדַךְ שֶׁהָיָה אָסוּר עַד שֶׁמֵּת אָבִיו נְבוּכַדְנֶצַּר וּמָלַךְ תַּחְתָּיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מדרש הנעלם ׳ויהו"ה פקד את שרה כאשר אמר׳. רבי יוחנן פתח בהאי קרא ׳ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׳ (שיר השירים ז, ו). עשה קודשא בריך הוא שלטונים למעלה ושלטונים למטה. כשנותן קודשא בריך הוא מעלה לשרים של מעלה נוטלים מעלה המלכים של מטה. נתן מעלה לשרו של בבל, נטל מעלה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה ׳אנת הוא ראשה די דהבא׳ (דניאל ב, לח), והיו כל העולם משועבדים תחת ידו ובנו ובן בנו, הדא הוא דכתיב ׳ראשך עליך ככרמל׳, זהו נבוכדנצר, הדא הוא דכתיב, ׳תחתוהי תטלל חיות ברא׳ (דניאל ד, ט). ׳ודלת ראשך כארגמן׳ - זהו בלשצר דאמר ׳ארגוונא ילבש׳ (דניאל ה, ז). ׳מלך אסור ברהטים׳, זהו אויל מרודך שהיה אסור עד שמת אביו נבוכדנצר ומלך תחתיו.

התרגום: וה' ׳פקד את שרה כאשר אמר׳. רבי יוחנן פתח בפסוק זה, (שיר ז) ׳ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׳ (בראשית כא, א) - עשה הקב"ה שליטים למעלה ושליטים לטה. כשנותן הקב"ה מעלה לשרים של מעלה, נוטלים מעלה המלכים של מטה. נתן מעלה לשרו של בבל - נטל מעלה נבוכדנצר הרשע, שכתוב בו ׳אתה הוא ראש הזהב׳ (דניאל ב). והיו כל העולם משעבדים תחת ידו ובנו ובן בנו. זהו שכתוב ׳ראשך עליך ככרמל׳ - זהו נבוכדנצר. זהו שכתוב ׳תחתיו תצלל חית השדה׳ (שם ד, ט). ׳ודלת ראשך כארגמן׳ - זהו בלשצר שאמר ׳ילבש ארגמן׳ (שם ה, ז). ׳מלך אסור ברהטים׳ - זהו אויל מרדך שהיה אסור עד שמת אביו נבוכדנצר ומלך תחתיו.

מן המפרשים

מהרח"ו: הדא הוא דכתיב ראשך עליך ככרמל זהו נבוכדנצר הדא הוא דכתיב ראשך עליך ככרמל זהו נבוכדנצר הדא הוא דכתיב תחותוהי וגו'. פי' כי נמשל להר הכרמל שיש בו חיות רבות, וכך הוא כל האומות הנמשלות לחיות היו תחת רשותו ומסתופפים בצלו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: