ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 26: עירוב המקטרג בשופר של ראש השנה ובשעיר יום הכפורים › פיסקה 5 (קיד ע"ב)

השעיר ביום הכפורים - והמקטרג מתהפך לסניגור על ישראל

וירא · עירוב המקטרג בשופר של ראש השנה ובשעיר יום הכפורים · מאמר 26 · פיסקה 5 · דף קיד ע"ב

לשון הזוהר

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בָּעֵי לְנַיְיחָא וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ נַיְיחָא דְּרוּחָא בְּשָׂעִיר דְּקָרֵבִין לֵיהּ, וּכְדֵין אִתְהַפַּךְ סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אִתְעַרְבָּב דְּלָא יְדַע וְלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כְּלוּם. חָמֵי אִתְעֲרוּתָא דְּרַחֲמֵי סָלְקִין מִתַּתָּא, וְרַחֲמֵי מִלְּעֵילָא וְסִיהֲרָא סָלְקָא בֵּינַיְיהוּ. כְּדֵין אִתְעַרְבָּב וְלָא יְדַע כְּלוּם וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה.

תרגום

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לְהָנִיחַ לוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ בַּשָּׂעִיר שֶׁמַּקְרִיבִים לוֹ, וְאָז מִתְהַפֵּךְ לְסָנֵגוֹר עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְעַרְבֵּב, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. רוֹאֶה הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הָרַחֲמִים עוֹלִים מִלְּמַטָּה וְרַחֲמִים מִלְמַעְלָה וְהַלְּבָנָה עוֹלָה בֵּינֵיהֶם, אָז הוּא מִתְעַרְבֵּב וְלֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביום הכפורים בעי לנייחא ולמעבד ליה נייחא דרוחא בשעיר דקרבין ליה, וכדין אתהפך סניגוריא עלייהו דישראל, אבל ביומא דראש השנה אתערבב דלא ידע ולא יכיל למעבד כלום. חמי אתערותא דרחמי סלקין מתתא, ורחמי מלעילא וסיהרא סלקא בינייהו. כדין אתערבב ולא ידע כלום ולא יכיל לשלטאה.

התרגום: ביום הכפורים צריך להניח לו ולעשות לו נחת רוח בשעיר שמקריבים לו, ואז מתהפך לסנגור על ישראל, אבל ביום של ראש השנה מתערבב, שלא יודע ולא יכול לעשות כלום. רואה התעוררות של הרחמים עולים מלמטה ורחמים מלמעלה והלבנה עולה ביניהם, אז הוא מתערבב ולא יודע כלום ולא יכול לשלט.

מן המפרשים

מקדש מלך: נייחא דרוחא בשעיר ז"ל הרב בס' ק"י שנים אנשים מרגלים הם חכמה ובינה דדכורא דנוגה דאצילות ואותו של חכמה נמתק יותר ולשאר גורל א' לה' אך השני מוח בינה דזעיר דנוגה ניתן ביוה"ך שהוא ג"כ סוד בינה. לעזאזל הוא זו"ן דנוגה דבי"ע שנקראים…

הסולם: בי"ה בעי לנייחא וכו': ביום הכפורים צריכים לנהוג עם השטן בנחת, ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבין לו, ששולחים המדברה ששם מקומו, ואז נהפך להיות מליץ טוב על ישראל. אבל ביום ראש השנה נעשה נבוך, ואינו יודע, ואינו יכול לעשות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר