׳וישב בהר׳ - גוף חרב כהר שאין בו טובה
וירא · ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות · מאמר 21 · פיסקה 24 · דף קי ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיִּשֶׁב בָּהָר׳, אָמַר רַבִּי יִצְּחָק מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳בָּהָר מְלַמֵּד שֶׁהוּא שָׁם מוֹשָׁבוֹ בְּמָקוֹם הָר׳. גּוּף שֶׁהוּא חָרֵב כָּהָר דְּלֵית בֵּיהּ טִיבוּתָא. ׳וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו עִמּוֹ׳. אֵלּוּ הַב' כֹּחוֹת דְּאֲמָרָן. ׳כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצּוֹעַר׳ - יִרְאָה וַחֲרָדָה נוֹפֶלֶת עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁרוֹאֶה צַּעַר גֵּיהִנֹּם שֶׁמְצַּעֲרִין לָרְשָׁעִים וְחוֹשֵׁב שֶׁשָּׁם יִדּוֹן, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן שָׁם יוֹצֵּא וְהוֹלֵךְ לְפַתּוֹת בְּנֵי אָדָם אַחֲרָיו.
תרגום
׳וַיִּשֱׁב בָּהָר׳ - אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב בָּהָר, מְלַמֵּד שֶׁהוּא שָׂם מוֹשָׁבוֹ בִּמְקוֹם הַר. גּוּף שֶׁהוּא חָרֵב כְּמוֹ הַר שֶׁאֵין בּוֹ טוֹבָה. ׳וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ׳ (בראשית יט, ל) - אֵלּוּ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. ׳כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר׳ - יִרְאָה וַחֲרָדָה נוֹפֶלֶת עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁרוֹאֶה צַעַר גֵּיהִנֹּם שֶׁמְּצַעֲרִין לָרְשָׁעִים וְחוֹשֵׁב שֶׁשָּׁם יִדּוֹן. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן שָׁם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לְפַתּוֹת בְּנֵי אָדָם אַחֲרָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וישב בהר׳, אמר רבי יצחק משמע דכתיב ׳בהר מלמד שהוא שם מושבו במקום הר׳. גוף שהוא חרב כהר דלית ביה טיבותא. ׳ושתי בנותיו עמו׳. אלו הב' כחות דאמרן. ׳כי ירא לשבת בצוער׳ - יראה וחרדה נופלת עליו בשעה שרואה צער גיהנם שמצערין לרשעים וחושב ששם ידון, כיון שרואה שאינו נדון שם יוצא והולך לפתות בני אדם אחריו.
התרגום: ׳וישב בהר׳ - אמר רבי יצחק, משמע שכתוב בהר, מלמד שהוא שם מושבו במקום הר. גוף שהוא חרב כמו הר שאין בו טובה. ׳ושתי בנתיו עמו׳ (בראשית יט, ל) - אלו שני הכחות שאמרנו. ׳כי ירא לשבת בצוער׳ - יראה וחרדה נופלת עליו בשעה שרואה צער גיהנם שמצערין לרשעים וחושב ששם ידון. כיון שרואה שאינו נדון שם, יוצא והולך לפתות בני אדם אחריו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: