ארץ ישראל ניזונית בתחילה - ואחר כך כל העולם
וירא · ׳ארץ אשר לא במסכנת׳ - מעלת הארץ שאין בה שליט אחר · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף קט ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מְזוֹנָא תַּמָּן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לְכָל עָלְמָא. כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּמִסְכֵּנוּת, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְּזָן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר כָּל עָלְמָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, הקב"ה נוֹתֵן מָזוֹן שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל הָעוֹלָם. כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּעֹנִי, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא כָּךְ, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנֶת בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ כָּל הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, קודשא בריך הוא יהיב מזונא תמן בקדמיתא ולבתר לכל עלמא. כל שאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות במסכנות, וארעא דישראל לאו הכי, אלא ארץ ישראל אתזן בקדמיתא ולבתר כל עלמא.
התרגום: בא ראה, הקב"ה נותן מזון שם בתחלה, ואחר כך לכל העולם. כל שאר העמים עובדי כוכבים ומזלות בעני, וארץ ישראל לא כך, אלא ארץ ישראל נזונת בתחלה ואחר כך כל העולם.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח קודשא בריך הוא וכו': בוא ראה, הקב"ה נותן תחילה מזונות לארץ ישראל, ואחר כך לכל העולם. ונמצאים כל שאר העמים עכו"ם, מקבלים במסכנות, וארץ ישראל אינו כך, אלא ארץ ישראל ניזון מתחילה, ואחר כך כל העולם ניזונים משירים.
אור יקר: מזונא תמן בקדמיתא מפני ששכינה מנהגת ארץ ישראל לא השרים ואפילו שר העולם כדפי׳ בספ״ר ולכד כמו שמה מלכות הארץ העליונה נשפע לכל השרים והיא ראשונה לשפע עליון כן הארץ ראשונה לארצות והשרים הם עניים וחסרים השפע מה שאין כן א״י,…