השכינה לא זזה מאברהם - ׳וארא באל שדי׳
וירא · ׳המכסה אני מאברהם׳ - גילוי הסוד לצדיקים והימלכות בנשמתם קודם הדין · מאמר 11 · פיסקה 9 · דף קה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, דִּשְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ דְּאַבְרָהָם בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ (בההוא זמנא דקודשא בריך הוא עמיה), אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא שְׁכִינְתָּא הֲוָה מַלִּיל עִמֵּיהּ דְּהָא (בדרגא) דָא אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּכְתִיב, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג). אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בּא רְאֵה שֶׁשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מֵאַבְרָהָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שהקב"ה אָמַר לוֹ (בְּאוֹתוֹ זְמַן שהקב"ה עִמּוֹ). אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַהֲרֵי שְׁכִינָה הָיְתָה מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי (בְּדַרְגָּה) זוֹ הִתְגַּלָּה אֵלָיו הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון תא חזי, דשכינתא לא אעדי מניה דאברהם בההיא שעתא דקודשא בריך הוא אמר ליה (בההוא זמנא דקודשא בריך הוא עמיה), אמר ליה רבי אלעזר והא שכינתא הוה מליל עמיה דהא (בדרגא) דא אתגלי עליה קודשא בריך הוא דכתיב, ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ (שמות ו, ג). אמר ליה הכי הוא ודאי.
התרגום: אמר רבי שמעון, בא ראה ששכינה לא זזה מאברהם באותה שעה שהקב"ה אמר לו (באותו זמן שהקב"ה עמו). אמר לו רבי אלעזר, והרי שכינה היתה מדברת עמו, שהרי (בדרגה) זו התגלה אליו הקב"ה, שכתוב ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ (שמות ו, ג) - אמר לו, כך זה ודאי.
מן המפרשים
מקדש מלך: ת"ח דשכינתא לא אעדי מניה דאברהם בההוא זמנא דקב"ה עמיה פי' שהשכינה לא זזה מעל אברהם כשהיה הזעיר מדבר עמו ולכך הקשה לו ר' אלעזר והא שכינתא הוה מליל עמיה ותירץ לו הכי הוא ודאי שבכל הזמנים לא היה מדבר עמו רק המ'. אבל השתא הפסוק…
אור החמה: אר"ש ת"ח דשכינתא לא אעדי מיניה דאברהם משעה שנראה לו דכתיב וירא אליו ה' עד שעה שאמר המכסה אני מאברהם ובכל מעשה המלאכים שכינה היתה ממתנת לו דכתיב אל נא תעבור. וראיה לזה דקב"ה שהוא ת"ת אמר ליה ולא היה גילוי שכינה שנית אלא לעולם…
הסולם: אר"ש ת"ח וכו': אמר ר"ש, בוא וראה, שהשכינה לא סרה מעם אברהם. באותו הזמן שהקב"ה היה עמו. אמר לו ר' אלעזר, והרי השכינה עצמה היתה מדברת עמו, ולא הקב"ה לבדו. כי במדרגה הזו נגלה עליו הקב"ה, שכתוב, וארא אל אברהם וגו' באל שדי, שהוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: