ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 11: ׳המכסה אני מאברהם׳ - גילוי הסוד לצדיקים והימלכות בנשמתם קודם הדין › פיסקה 6 (קה ע"א)

ענוותנות אברהם - לא ביקש על לוט לתבוע שכר

וירא · ׳המכסה אני מאברהם׳ - גילוי הסוד לצדיקים והימלכות בנשמתם קודם הדין · מאמר 11 · פיסקה 6 · דף קה ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אַבָּא תָּא חֲזֵי (קיא א) עִנְוְתָנוּתָא דְּאַבְרָהָם, דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רַבָּה׳. וְעִם כָּל דָּא דְּאוֹרִיךְ עִמֵּיהּ וְאוֹדַע לֵיהּ דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד דִּינָא בִּסְדוֹם, לָא בָּעָא קַמֵיהּ לְשֵׁזָבָא לֵיהּ לְלוֹט וְלָא יַעֲבִיד בֵּיהּ דִּינָא. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּלָא לְמִתְבַּע אַגְרָא מִן עוֹבָדוֹי. וְעַל דָּא שָׁלַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְלוֹט וְשֵׁזִיב לֵיהּ בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם. דִּכְתִיב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה וְגו'׳. מַאי ׳אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט׳ הָא אִתְּמָר. אֲבָל בְּגִין דְּכֻלְהוּ חַיָּיבִין וְלָא אִשְׁתְּכַח (בינייהו), מִכֻּלְהוּ דְּאִית לֵיהּ מִידִי דִּזְכוּ, בַּר לוֹט. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא בְּכָל אֲתַר דְּדָיְירִין בֵּיהּ חַיָּיבִין חָרִיב אִיהוּ. ׳אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט׳. (קח א) וְכִי בְּכֻלְהוּ הֲוָה יָתִיב לוֹט, אֶלָא בְּגִינֵיהּ הֲווּ יַתְבֵי דְּלָא אִתְחָרְבוּ. וְאִי תֵימָא בִּזְכוּתֵיהּ, לָא. אֶלָּא בִּזְכוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, בֹּא רְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאָמַר לוֹ הקב"׳ה זַעֲקַת סְדם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה (בראשית יח, כ)׳ - וְעִם כָּל זֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ עִמּוֹ וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין בִּסְדֹם, לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַצִּיל אֶת לוֹט וְלֹא יַעֲשֶׂה בּוֹ דִּין. מָה הַטַּעַם בִּשְׁבִיל? שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ שָׂכָר מִמַּעֲשָׂיו. וְעַל זֶה שָׁלַח הקב"ה אֶת לוֹט וְהִצִּילוֹ מִשּׁוּם אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה (בראשית יט, כט)׳ וְגוֹ'. מַה זֶּה ׳אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט (בראשית יט, כט)׳? הֲרֵי נֶאֱמַר, אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים וְלֹא נִמְצָא (בֵּינֵיהֶם) מִכֻּלָּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבַר זְכוּת פְּרָט לְלוֹט. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁדָּרִים בּוֹ רְשָׁעִים הוּא חָרֵב. ׳אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט (בראשית יט, כט)׳, וְכִי בְּכֻלָּם יָשַׁב לוֹט? אֶלָּא בִּגְלָלוֹ הָיוּ מְיֻשָּׁבִים וְלֹא חָרְבוּ. וְאִם תֹּאמַר בִּזְכוּתוֹ - לֹא! אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא תא חזי (קיא א) ענותנותא דאברהם, דאף על גב דאמר ליה קודשא בריך הוא ׳זעקת סדום ועמורה כי רבה׳. ועם כל דא דאוריך עמיה ואודע ליה דבעי למעבד דינא בסדום, לא בעא קמיה לשזבא ליה ללוט ולא יעביד ביה דינא. מאי טעמא בגין דלא למתבע אגרא מן עובדוי. ועל דא שלח קודשא בריך הוא ללוט ושזיב ליה בגיניה דאברהם. דכתיב ׳ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'׳. מאי ׳אשר ישב בהן לוט׳ הא אתמר. אבל בגין דכלהו חייבין ולא אשתכח (בינייהו), מכלהו דאית ליה מידי דזכו, בר לוט. מכאן אוליפנא בכל אתר דדיירין ביה חייבין חריב איהו. ׳אשר ישב בהן לוט׳. (קח א) וכי בכלהו הוה יתיב לוט, אלא בגיניה הוו יתבי דלא אתחרבו. ואי תימא בזכותיה, לא. אלא בזכותיה דאברהם.

התרגום: אמר רבי אבא, בא ראה ענותנותו של אברהם, שאף על גב שאמר לו הקב"׳ה זעקת סדם ועמרה כי רבה (בראשית יח, כ)׳ - ועם כל זה שהאריך עמו והודיע לו שרוצה לעשות דין בסדם, לא בקש ממנו להציל את לוט ולא יעשה בו דין. מה הטעם בשביל? שלא לתבע שכר ממעשיו. ועל זה שלח הקב"ה את לוט והצילו משום אברהם, שכתוב ׳ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה (בראשית יט, כט)׳ וגו'. מה זה ׳אשר ישב בהן לוט (בראשית יט, כט)׳? הרי נאמר, אבל משום שכלם רשעים ולא נמצא (ביניהם) מכלם שיש לו דבר זכות פרט ללוט. מכאן למדנו, שבכל מקום שדרים בו רשעים הוא חרב. ׳אשר ישב בהן לוט (בראשית יט, כט)׳, וכי בכלם ישב לוט? אלא בגללו היו מישבים ולא חרבו. ואם תאמר בזכותו - לא! אלא בזכות אברהם.

מן המפרשים

אור החמה: והרא"ג כתב וע"ד שלח קב"ה כלומר וע"ד שהיה לו לאברהם כ"כ ענוה שלא רצה לשאול הצלת לוט בגין דלא למתבע אגרא . לכן שלח את לוט מתוך ההפיכה וכו' ופליגא אדר' אלעזר דאמ' לעיל דויזכור אלהים את אברהם היינו זכירת הסעודה שעשה למלאכים. ה"ג…

הסולם: אמר רבי אבא וכו': אר"א בוא ראה את הענוה של אברהם שאף על פי שאמר לו הקב"ה, זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו', ועם כל זה שהתמהמה עמו והודיע לו שרוצה לעשות דין בסדום, לא התפלל לפניו שיציל את לוט, ולא יעשה עמו דין, מהו הטעם. הוא, כדי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: