ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 64: ׳נפש כי תמעל מעל... והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים׳ - חלק הצדיקים הזוכים בנפש רוח ונשמה, וקרן היובל של המועל › פיסקה 2 (כד ע"ב)

אשרי הצדיקים שיש להם חלק עליון - המקדש עצמו מקדשים אותו מלמעלה, יורש נשמה קדושה ונקרא בן

ויקרא · ׳נפש כי תמעל מעל... והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים׳ - חלק הצדיקים הזוכים בנפש רוח ונשמה, וקרן היובל של המועל · מאמר 64 · פיסקה 2 · דף כד ע"ב

לשון הזוהר

זַכָּאִין אִינּוּן צַדִיקַיָּיא דְּאִית לוֹן חוּלָקָא עִלָּאָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּחוּלָקָא קַדִישָׁא, בְּקִדּוּשֵׁי מַלְכָּא, בְּגִין דְּאִינּוּן מְקַדְּשֵׁי גַּרְמַיְיהוּ בְּקִדּוּשֵׁי דְּמָארֵיהוֹן. וְכָל מַאן דְּאִתְקַדָּשׁ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַדֵּשׁ לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ (ויקרא כ, ז). בַּר נָשׁ מְקַדֵּשׁ גַּרְמֵיהּ מִלְּרַע, מְקַדְּשִׁין לֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְכַד אִתְקַדָּשׁ בַּר נָשׁ בִּקְדוּשָׁה דְּמָארֵיהּ, מַלְבִּישִׁין (נ"א ירתין) לֵיהּ נִשְׁמְתָא קַדִישָׁא, אַחֲסָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין יָרִית כֹּלָּא. וְאִלֵּין דְּאִקְרוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א), וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק עֶלְיוֹן בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּחֵלֶק הַקָּדוֹשׁ, בְּקִדּוּשׁ הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְקַדְּשִׁים אֶת עַצְמָם בִּקְדֻשּׁוֹת רִבּוֹנָם. וְכָל מִי שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ, הקב"ה מְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים׳ (ויקרא כ, ז) - אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה - מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה. וּכְשֶׁמִּתְקַדֵּשׁ אָדָם בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ, מַלְבִּישִׁים (מורישים) אוֹתוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, יְרֻשַּׁת הקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָז יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנִּקְרָאִים בָּנִים לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאין אינון צדיקייא דאית לון חולקא עלאה בקודשא בריך הוא, בחולקא קדישא, בקדושי מלכא, בגין דאינון מקדשי גרמייהו בקדושי דמאריהון. וכל מאן דאתקדש, קודשא בריך הוא מקדש ליה, דכתיב ׳והתקדשתם והייתם קדושים׳ (ויקרא כ, ז). בר נש מקדש גרמיה מלרע, מקדשין ליה מלעילא, וכד אתקדש בר נש בקדושה דמאריה, מלבישין (נ"א ירתין) ליה נשמתא קדישא, אחסנא דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל, וכדין ירית כלא. ואלין דאקרון בנין לקודשא בריך הוא, כמה דכתיב, ׳בנים אתם ליהו"ה אלהיכם׳ (דברים יד, א), והא אוקמוה.

התרגום: אשריהם הצדיקים שיש להם חלק עליון בקדוש ברוך הוא, בחלק הקדוש, בקדוש המלך, משום שהם מקדשים את עצמם בקדשות רבונם. וכל מי שמתקדש, הקב"ה מקדש אותו, שכתוב ׳והתקדשתם והייתם קדשים׳ (ויקרא כ, ז) - אדם מקדש עצמו מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה. וכשמתקדש אדם בקדשת רבונו, מלבישים (מורישים) אותו נשמה קדושה, ירשת הקב"ה וכנסת ישראל, ואז יורש את הכל. ואלו הם שנקראים בנים לקדוש - ברוך-הוא, כמו שכתוב ׳בנים אתם לה' אלהיכם׳ (דברים יד, א), והרי פרשוה.

מן המפרשים

אור יקר: דאינון מקדשי גרמייהו קדושת גופם כקדושא דמאדיהון כאומרו .כי קדוש אני כענין והלכת בדרכיו. נשמתא קדישא דאצילות וזהו שאמר אחפנא דקכ״ד פירוש ירושה שמוריש לו תפארת ומלכות שהיא נשמה אצולה מייחודם יחד, ומסטרא דאצילות נקראים.

הסולם: זכאין אינון צדיקיא וכו': אשרי הם הצדיקים, שיש להם חלק עליון בהקב"ה, בהחלק הקדוש, בקדושות של המלך, משום שהם מקדשים את עצמם בקדושות אדונם, וכל מי שמתקדש, הקב"ה מקדש אותו, שכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש את עצמו מלמטה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו