ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 43: ׳זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך... אם הכהן המשיח יחטא׳ - הכהן המקרב עליונים ותחתונים וכפרתו על חטאו › פיסקה 5 (יח ע"א)

קושיית ר' יוסי: מי מכפר על חטא הכהן עצמו - ר' יהודה: ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳

ויקרא · ׳זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך... אם הכהן המשיח יחטא׳ - הכהן המקרב עליונים ותחתונים וכפרתו על חטאו · מאמר 43 · פיסקה 5 · דף יח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנֵינָן, דְּעַל יְדָא דְּכַהֲנָא אִתְכַּפָּר חוֹבָא דְּבַּר נָשׁ, כַּד קָרִיב קָרְבְּנָא. הַשְׁתָּא דְּאִיהוּ חָטֵי, מַאן מַקְרִיב עָלֵיהּ, וּמַאן יְכַפֵּר עָלֵיהּ. אִי תֵּימָא דְּאִיהוּ מַקְרִיב עַל נַפְשֵׁיהּ, הָא אִיהוּ אִתְקַלְקָל, וְלָאו אִיהוּ כְּדַאי דְּיִתְבָּרְכוּן עָלֵיהּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. תַּתָּאֵי לָא יִתְבָּרְכוּן עַל יְדֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן עִלָּאֵי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְלָא. וְהָא כְּתִיב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳, אֲמַאי בַּעְיָא לְכַפְּרָא עָלֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ חָב יְכַפֵּר עַל גַּרְמֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ׳ (ויקרא טז, ו).

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁעַל יְדֵי הַכֹּהֵן מִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּן. עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא, מִי מַקְרִיב עָלָיו וּמִי יְכַפֵּר עָלָיו? אִם תֹּאמַר שֶׁהוּא מַקְרִיב עַל נַפְשׁוֹ - הֲרֵי הוּא הִתְקַלְקֵל, וְאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ עָלָיו עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הַתַּחְתּוֹנִים לֹא יִתְבָּרְכוּ עַל יָדוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הָעֶלְיוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וָלֹא? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳ (ויקרא טז, ו) - לָמָּה צָרִיךְ לְכַפֵּר עָלָיו? מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָטָא, יְכַפֵּר עַל עַצְמוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, הא תנינן, דעל ידא דכהנא אתכפר חובא דבר נש, כד קריב קרבנא. השתא דאיהו חטי, מאן מקריב עליה, ומאן יכפר עליה. אי תימא דאיהו מקריב על נפשיה, הא איהו אתקלקל, ולאו איהו כדאי דיתברכון עליה עלאי ותתאי. תתאי לא יתברכון על ידיה, כל שכן עלאי. אמר רבי יהודה, ולא. והא כתיב ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳, אמאי בעיא לכפרא עליה, בגין דאיהו חב יכפר על גרמיה, דכתיב ׳וכפר בעדו׳ (ויקרא טז, ו).

התרגום: אמר רבי יוסי, הרי שנינו שעל ידי הכהן מתכפר חטאו של אדם כשמקריב קרבן. עכשו כשהוא חוטא, מי מקריב עליו ומי יכפר עליו? אם תאמר שהוא מקריב על נפשו - הרי הוא התקלקל, ואינו כדאי שיתברכו עליו עליונים ותחתונים. התחתונים לא יתברכו על ידו, כל שכן העליונים. אמר רבי יהודה, ולא? והרי כתוב ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳ (ויקרא טז, ו) - למה צריך לכפר עליו? משום שהוא חטא, יכפר על עצמו, שכתוב ׳וכפר בעדו׳.

מן המפרשים

אור החמה: ור' יהודה ולא והא כתיב מוכרחים אנו לומר כן מאו' וכפר בעדו מורה שיכול להתכפר ע"י עצמו. ור' יוסי הוה ס"ד כי וכפר אינו ממש שחטא אלא כפרה ותיקון בעלמא בלי עון ור' יהודה דייק ליה אמאי בעי לכפרה עליה בלי ספק הוא מפני שחטא. והנה לפי…

הסולם: אמר ר׳ יוסי וכו׳: אר״י, הרי למדנו, שעל ידי הכהן מתכפר חטאו של אדם, כשהוא מקריב בשבילו קרבן. שואל, עתה, שהוא עצמו חטא, מי מקריב עליו, ומי יכפר עליו. אם תאמר שהוא מקריב לעצמו, הרי הוא נתקלקל, ואינו ראוי שיתברכו בשבילו עליונים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר