הדברים ביאר אבי ואני אומרם מצוואתו - מי שפוגם השם הקדוש טוב לו שלא נברא
ויקרא · עשרה שמות הקדושים היוצאים מהיו"ד - מאהיה ועד אדנ"י, וסוד עורי צפון ובאי תימן בעולות ושלמים · מאמר 24 · פיסקה 14 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
והָא מִלִּין אִלֵּין אוֹקִים לוֹן אַבָּא, וְהָא אִתְּמָרוּ. וַאֲנָא כַּד מָטֵינָא לְמִלִּין אִלֵּין, אֵימָא לוֹן, בְּגִין דְּפִקְדוֹנָא דְּאַבָּא הָכִי. וְהָכִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּיִכְתּוֹב שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּגַוונָא דָּא, וְדָא אִיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. וְאִי לָאו, לָא אִקְרֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִקְרֵי פָּגִים. וּמַאן דְּפָגִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי.
תרגום
וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ בֵּאֵר אוֹתָם אָבִי, וַהֲרֵי נִתְבָּאֲרוּ. וַאֲנִי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אוֹמֵר אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁצַּוָּאַת אָבִי כָּךְ. וְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ זֶה, וְזֶהוּ כָּרָאוּי. וְאִם לֹא, אֵינוֹ נִקְרָא שֵׁם קָדוֹשׁ, וְנִקְרָא פָּגוּם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והא מלין אלין אוקים לון אבא, והא אתמרו. ואנא כד מטינא למלין אלין, אימא לון, בגין דפקדונא דאבא הכי. והכי בעי בר נש לאזדהרא בשמא קדישא, דיכתוב שמא קדישא כגוונא דא, ודא איהו כדקא חזי. ואי לאו, לא אקרי שמא קדישא ואקרי פגים. ומאן דפגים שמא קדישא, טב ליה דלא אתברי.
התרגום: והדברים הללו באר אותם אבי, והרי נתבארו. ואני כשמגיע לדברים הללו, אומר אותם, משום שצואת אבי כך. וכך צריך אדם להזהר בשם הקדוש, שיכתב את השם הקדוש כמו זה, וזהו כראוי. ואם לא, אינו נקרא שם קדוש, ונקרא פגום. ומי שפוגם את השם הקדוש, טוב לו שלא נברא.
מן המפרשים
הסולם: והא מלין אלין וכו׳: והרי דברים אלו העמידם לי אבי, ונאמרו. ואני, כשמגיע אני לדברים אלו, אני אומר אותם כך, משום שכן הוא פקדון של אבי. כלומר שכן נמסרו לי. וכך צריך האדם להזהר בשם הקדוש, שיכתוב השם הקדוש באפן זה. וזה הוא כראוי.…