מעשה בעשיר שהקריב שני יונים ואמר לו הכהן שאינו שלו - כי זה קרבן עני ולא עשיר
ויקרא · ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל · מאמר 20 · פיסקה 7 · דף ט ע"א
לשון הזוהר
עוֹבָדָא בְּהַהוּא עֲתִירָא, דְּקָרִיב קָמֵי כַּהֲנָא תְּרֵין יוֹנִין, כַּד חָמָא לֵיהּ כַּהֲנָא, אָמַר לֵיהּ, לָאו דִּידָךְ הוּא הַאי קָרְבְּנָא. אָתָא לְבֵיתֵיהּ וַהֲוָה עָצִיב. אָמְרוּ לֵיהּ אֲחוּי אֲמַאי אַתְּ עָצִיב. אָמַר לְהוּ, דְּלָא קָרִיב לִי כַּהֲנָא קָרְבְּנָא דִּילִי. אָמְרוּ לֵיהּ וּמַאי אִיהוּ. אָמַר לְהוּ תְּרֵין יוֹנִין. אָמְרוּ לֵיהּ, וְהָא מִן מִסְכְּנָא אִיהוּ, וְלָאו דִּידָךְ. דְּהָא כְּתִיב, ׳וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְגוֹ'׳. אֶלָּא קָרִיב קָרְבְּנָךְ. אָמַר לְהוּ מַאי אִיהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ חַד תּוֹרָא.
תרגום
מַעָשֶׂה בְאוֹתוֹ עָשִׁיר שֶׁהִקְרִיב לִפְנֵי הַכֹּהֵן שְׁנֵי יוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, אָמַר לוֹ, הַקָּרְבָּן הַזֶּה אֵינוֹ שֶׁלְּךְ. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהָיָה עָצוּב. אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו, לָמָּה אַתָּה עָצוּב? אָמַר לָהֶם, שֶׁהַכֹּהֵן לֹא הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנִי. אָמְרוּ לוֹ, וּמַה הוּא? אָמַר לָהֶם, שְׁנֵי יוֹנִים. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲרֵי זֶה שֶׁל עָנִי, וְלֹא שֶׁלְּךְ! שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, ׳וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְגוֹ'׳ (ויקרא יד, כא) - אֶלָּא הַקְרֵב קָרְבָּנְךְ. אָמַר לָהֶם, וּמַה הוּא? אָמְרוּ לוֹ, שׁוֹר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עובדא בההוא עתירא, דקריב קמי כהנא תרין יונין, כד חמא ליה כהנא, אמר ליה, לאו דידך הוא האי קרבנא. אתא לביתיה והוה עציב. אמרו ליה אחוי אמאי את עציב. אמר להו, דלא קריב לי כהנא קרבנא דילי. אמרו ליה ומאי איהו. אמר להו תרין יונין. אמרו ליה, והא מן מסכנא איהו, ולאו דידך. דהא כתיב, ׳ואם דל הוא ואין ידו משגת וגו'׳. אלא קריב קרבנך. אמר להו מאי איהו. אמרו ליה חד תורא.
התרגום: מעשה באותו עשיר שהקריב לפני הכהן שני יונים. כשראה אותו הכהן, אמר לו, הקרבן הזה אינו שלך. הלך לביתו והיה עצוב. אמרו לו אחיו, למה אתה עצוב? אמר להם, שהכהן לא הקריב את קרבני. אמרו לו, ומה הוא? אמר להם, שני יונים. אמרו לו, והרי זה של עני, ולא שלך! שהרי כתוב, ׳ואם דל הוא ואין ידו משגת וגו'׳ (ויקרא יד, כא) - אלא הקרב קרבנך. אמר להם, ומה הוא? אמרו לו, שור אחד.
מן המפרשים
הסולם: עובדא בההוא עתירא וכו׳: מעשה היה באותו עשיר, שהקריב לפני הכהן שתי יונים. כשראהו הכהן, אמר לו, קרבן הזה אינו שלך. בא לביתו והיה עצב, אמרו לו אחיו, למה אתה עצב. אמר להם, הכהן לא הקריב את הקרבן שלי. אמרו לו ומה הוא הקרבן. אמר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: