יביאה ולא יביאוה - ליחד הכל כאחד ולהעלות התרומה לבעלה בכבוד
ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קצז ע"ב
לשון הזוהר
יְבִיאֶהָ, יְבִיאוּהָ לָא כְּתִיב, אֶלָּא יְבִיאֶהָ, לְיַחֲדָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. וְכֵן יָבִיא לָא כְּתִיב, אֶלָּא יְבִיאֶהָ, לְסַלְּקָא לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ בִּיקָרָא, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. ׳אֵת תְּרוּמַת יהו"ה׳, אֶת לְאַסְגָּאָה, כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין עִלָּאִין אַחֲרָנִין, לְאִתְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְאִינּוּן תְּרֵיסַר בִּכְלָלָא חֲדָא. ׳זָהָב. וָכֶסֶף. וּנְחוֹשֶׁת׳. ׳תְּכֵלֶת. וְאַרְגָּמָן. וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵלִים מְאָדָּמִים. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳. וַעֲצֵי שִׁטִּים. ׳וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר. וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׳. אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵיסַר מַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דִּכְלִילָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בִּכְלָלָא דְּאַרְבַּע דְּאִקְרוּן חַיוֹת הַקֹּדֶשׁ כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
יְבִיאֶהָ, לֹא כָתוּב יְבִיאוּהָ, אֶלָּא יְבִיאֶהָ, לְיַחֵד הַכֹּל כְּאֶחָד. וְכֵן לֹא כָתוּב יָבִיא, אֶלָּא יְבִיאֶהָ, לְהַעֲלוֹתָהּ לְבַעְלָהּ בְּכָבוֹד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. אֵת תְּרוּמַת ה' - אֶת, לְרַבּוֹת כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָאֲחֵרִים, לְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד, וְהֵם שְׁנֵים עָשָׂר בִּכְלָל אֶחָד. ׳זָהָב. וָכֶסֶף. וּנְחֹשֶׁת׳. ׳תְּכֵלֶת. וְאַרְגָּמָן. וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳. וַעֲצֵי שִׁטִּים. ׳וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר. וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׳ - אֵלּוּ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים כְּאֶחָד בִּכְלָל שֶׁל אַרְבָּעָה שֶׁנִּקְרְאוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יביאה, יביאוה לא כתיב, אלא יביאה, ליחדא כלא כחדא. וכן יביא לא כתיב, אלא יביאה, לסלקא לה לגבי בעלה ביקרא, כמה דאצטריך. ׳את תרומת יהו"ה׳, את לאסגאה, כל אינון משריין עלאין אחרנין, לאתחברא כלא כחדא, ואינון תריסר בכללא חדא. ׳זהב. וכסף. ונחושת׳. ׳תכלת. וארגמן. ותולעת שני. ושש ועזים. וערת אלים מאדמים. וערת תחשים׳. ועצי שטים. ׳ושמן למאור. ובשמים לשמן המשחה. ולקטרת הסמים׳. אלין אינון תריסר משריין עלאין, דכלילן כלהו כחדא בכללא דארבע דאקרון חיות הקדש כמה דאתמר.
התרגום: יביאה, לא כתוב יביאוה, אלא יביאה, ליחד הכל כאחד. וכן לא כתוב יביא, אלא יביאה, להעלותה לבעלה בכבוד כמו שצריך. את תרומת ה' - את, לרבות כל אותם המחנות העליונים האחרים, לחבר הכל כאחד, והם שנים עשר בכלל אחד. ׳זהב. וכסף. ונחשת׳. ׳תכלת. וארגמן. ותולעת שני. ושש ועזים. וערת אילם מאדמים. וערת תחשים׳. ועצי שטים. ׳ושמן למאור. ובשמים לשמן המשחה. ולקטרת הסמים׳ - אלו הם שנים עשר מחנות עליונים, שכלם כלולים כאחד בכלל של ארבעה שנקראו חיות הקדש, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא יביאה פי' לשון יחיד לומר שכולם אחדות אחת: וכן יביא לא כתיב אלא יביאה פי' ה' יתירה לרמוז שמעלים אותה לגבי בעלה מעלה אחר מעלה כדי להזדווג. וי"מ דמדכתיב יביאה דרשינן לשון ביאה לומר שכוונתינו היא לצורך הזווג שנקרא ביאה:
אור החמה: את לאסגאה כל אינון משריין עילאין אחרנין יר' שכל המחנות וכל הבחינות צריכות להטפל בה שהם כמה מחנית לאין תכלית ובבואם להקשר ולהכלל יחד יהיו י"ב מחנות ואח"כ יקושרו י"ב אלו בבחינ' ג' והם ד' מחנות שכינה. וז"ש אלין תריסר משריין…
הסולם: יביאה יביאוה וכו': שואל, יביאה כתוב, ולא כתוב, יביאוה. ואומר, אלא יביאה שהוא לשון יחיד, יורה ליחד הכל כאחד, דהיינו זו"ן וכן יביא לא כתוב, אלא יביאה, שיורה על המלכות הנקראת תרומה, שיעלה אותה אל בעלה ביקר כמו שצריך. את תרומת ה',…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: