כשעמדה שעת רצון ליחד המרכבה יצא קול משמים וכנס הקדושים ויקהל משה
ויקהל · מי עלה שמים וירד - סוד אליהו הנביא ומרכבת השמים · מאמר 4 · פיסקה 9 · דף קצז ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד קַיְּימָא שַׁעֲתָא דִּרְעוּתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְיַחֲדָא רְתִיכָא עִלָּאָה (ס"א ברתיכא תתאה') לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד. כְּדֵין קָלָא נָפִיק, מֵהַהוּא אֲתָר עִלָּאָה קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם, וְכָנִישׁ כָּל אִלֵּין קַדִּישִׁין דִּלְתַתָּא, וְכָל אִינּוּן רַבְרְבָן קַדִּישִׁין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ זְמִינִין כַּחֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה׳, דָּא רָזָא דְּשָׁמַיִם. ׳אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵיסַר מַשִׁרְיָין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם׳. וּמַאי קָאָמַר זֶה הַדָּבָר וְגוֹ', קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, אִתְתָּקָנוּ כֻּלְּכוּן, לְסַלְּקָא עָלַיְיכוּ, וּלְמֵיטַל עָלַיְיכוּ, יְקָרָא דְּכֻרְסְיָיא קַדִּישָׁא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁעָמְדָה שְׁעַת רָצוֹן לִפְנֵי הקב"ה לְיַחֵד הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה (במרכבה התחתונה) לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד, אָז יָצָא קוֹל מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם, וְכִנֵּס אֶת כָּל אוֹתָם קְדוֹשִׁים שֶׁלְּמַטָּה, וְכָל אוֹתָם גְּדוֹלִים קְדוֹשִׁים וּמַחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לִהְיוֹת כֻּלָּם מְזֻמָּנִים כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה׳ (שמות לה, א), זֶה סוֹד שֶׁל שָׁמַיִם. ׳אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - אֵלֶּה הֵם שְׁנֵים עָשָׂר מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים. ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׳. וּמָה אָמַר? זֶה הַדָּבָר וְגוֹ', קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה. הִתְתַּקְּנוּ כֻלְּכֶם לְהַעֲלוֹת עֲלֵיכֶם וְלִטֹּל עֲלֵיכֶם כְּבוֹד הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כד קיימא שעתא דרעותא קמי קודשא בריך הוא, ליחדא רתיכא עלאה (ס"א ברתיכא תתאה') למהוי כלא חד. כדין קלא נפיק, מההוא אתר עלאה קדישא, דאקרי שמים, וכניש כל אלין קדישין דלתתא, וכל אינון רברבן קדישין, ומשריין עלאין, למהוי כלהו זמינין כחדא, הדא הוא דכתיב, ׳ויקהל משה׳, דא רזא דשמים. ׳את כל עדת בני ישראל׳, אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין. ׳ויאמר אליהם׳. ומאי קאמר זה הדבר וגו', קחו מאתכם תרומה, אתתקנו כלכון, לסלקא עלייכו, ולמיטל עלייכו, יקרא דכרסייא קדישא, לסלקא לעילא.
התרגום: בא וראה, כשעמדה שעת רצון לפני הקב"ה ליחד המרכבה העליונה (במרכבה התחתונה) להיות הכל אחד, אז יצא קול מאותו מקום עליון קדוש שנקרא שמים, וכנס את כל אותם קדושים שלמטה, וכל אותם גדולים קדושים ומחנות העליונים, להיות כלם מזמנים כאחד. זהו שכתוב ׳ויקהל משה׳ (שמות לה, א), זה סוד של שמים. ׳את כל עדת בני ישראל׳ - אלה הם שנים עשר מחנות עליונים קדושים. ׳ויאמר אלהם׳. ומה אמר? זה הדבר וגו', קחו מאתכם תרומה. התתקנו כלכם להעלות עליכם ולטל עליכם כבוד הכסא הקדוש לעלות למעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא קב"ה פי' זעיר שעלה לבינה הנקרא מי. וז"ש וכולהו תלי' דהיינו חג"תם בההוא אתר עילאה דאיקרי מי דהיינו בינה. א"נ י"ל דא קב"ה היא בינה וקאי על מי ושמים שהוא זעיר עלה למי כפי' האחד: דרעותא קמי קב"ה פי' בינה: לייחדא רתיכא עילאה:…
יהל אור: [א"ה. את כל עדת בני ישראל אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין כו'. בתי' פ"ז: בד"ה משום כוס ישועות כתב הגר"א וז"ל: ר"ל דהן בני ישראל י"ב שבטים בני ישראל דלעילא.
אור החמה: ת"ח כד קיימא וגומר קמי קב"ה היא בינה לייחדא רתיכא עלא' הס פי' למהוי כלא חד שנתייחדו העליונים עם התחתונים כדמסיק למהוי כלא חד למעלה ולמטה. כדין קלא וגו' היינו שפע ואור המתפשט מהת"ת למטה בכל הנמצאים התחתונים כדי שיוכנו ויתקשטו…