ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 3: הסתירו עצמכם שלשת הימים - סוד מלאך המות בין הנשים ומעשה המשכן › פיסקה 11 (קצו ע"ב)

מלאך המות לא נפרד מהנשים עד הוקם המשכן ולכן הלכו הגברים אחר כתפיהן

ויקהל · הסתירו עצמכם שלשת הימים - סוד מלאך המות בין הנשים ומעשה המשכן · מאמר 3 · פיסקה 11 · דף קצו ע"ב

לשון הזוהר

וּמַלְאַךָ הַמָּוֶת לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מִגּוֹ נָשִׁין, עַד דְּאִתּוֹקָם מַשְׁכְּנָא, דִּכְתִּיב ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳. וַאֲפִילּוּ בְּשַׁעֲתָא דְּנָשִׁין הָווֹ מַיְיתִין נְדָבָה לְמַשְׁכְּנָא, לָא הֲוָה מִתְעֲדֵי מִבֵּינַיְיהוּ, עַד דְּחָמָא מֹשֶׁה, וְיָהַב לְגוּבְרִין עֵיטָא, דְּלָא ייִתוּן בְּחִבּוּרָא חֲדָא עִמְּהוֹן, וְלָא יִתְחֲזוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, אֶלָּא לְבָתַר כִּתְפַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים׳ (נ"א ׳ויבואו האנשים על הנשים׳ לא כתיב, אלא ויבואו על) וַיָּבִיאוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיָּבֹאוּ בְּאָרְחָא חֲדָא לָא הָווֹ אַזְלִין, אֶלָּא לְבָתַר כַּתְפַּיְיהוּ. בְּגִין דְּמַלְאָךְ הַמָּוֶת לָא אִתְפְּרַשׁ מִבֵּינַיְיהוּ עַד דְּאִתּוֹקָם מַשְׁכְּנָא.

תרגום

וּמַלְאַךָ הַמָּוֶת לֹא הָיָה נִפְרָד מִתּוֹךְ הַנָּשִׁים עַד ׳שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) - וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּשִׁים הָיוּ נוֹתְנוֹת נְדָבָה לַמִּשְׁכָּן, לֹא הָיָה סָר מִבֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה וְנָתַן לַגְּבָרִים עֵצָה שֶׁלֹּא יָבאוּ בְּחִבּוּר אֶחָד עִמָּהֶם וְלֹא יִתְרָאוּ פָּנִים בְּפָנִים, אֶלָּא אַחַר כִּתְפֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים׳ (שמות לה, כב) - (׳ויבאו הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים׳ - לֹא כָתוּב, אֶלָּא ויבאו עַל) וַיָּבִיאוּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיָּבֹאוּ. לֹא הָיוּ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אַחַת, אֶלָּא אַחַר כִּתְפֵיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא נִפְרַד מִבֵּינֵיהֶן עַד שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומלאך המות לא הוה מתפרש מגו נשין, עד דאתוקם משכנא, דכתיב ׳ויקם משה את המשכן׳. ואפילו בשעתא דנשין הוו מייתין נדבה למשכנא, לא הוה מתעדי מבינייהו, עד דחמא משה, ויהב לגוברין עיטא, דלא ייתון בחבורא חדא עמהון, ולא יתחזון אנפין באנפין, אלא לבתר כתפייהו. הדא הוא דכתיב ׳ויבאו האנשים על הנשים׳ (נ"א ׳ויבואו האנשים על הנשים׳ לא כתיב, אלא ויבואו על) ויביאו לא כתיב, אלא ויבאו בארחא חדא לא הוו אזלין, אלא לבתר כתפייהו. בגין דמלאך המות לא אתפרש מבינייהו עד דאתוקם משכנא.

התרגום: ומלאך המות לא היה נפרד מתוך הנשים עד ׳שהוקם המשכן׳, שכתוב ׳ויקם משה את המשכן׳ (שמות מ, יח) - ואפלו בשעה שהנשים היו נותנות נדבה למשכן, לא היה סר מביניהם, עד שראה משה ונתן לגברים עצה שלא יבאו בחבור אחד עמהם ולא יתראו פנים בפנים, אלא אחר כתפיהם. וזהו שכתוב ׳ויבאו האנשים על הנשים׳ (שמות לה, כב) - (׳ויבאו האנשים על הנשים׳ - לא כתוב, אלא ויבאו על) ויביאו לא כתוב, אלא ויבאו. לא היו הולכים בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן, משום שמלאך המות לא נפרד מביניהן עד שהמשכן הוקם.

מן המפרשים

אור יקר: לא כתיב אלא על, ולפי זה האנשים אחר הנשים והוא שיבוש, ואם תאמר וכיון שהקדימו האנשים למה נכנסו בערבובייא, ויש לומר מפני שהנשים מל אחרי האנשים, וכיון שהגיעו אלו מיד הגיעו אלו אחריהם, ותגביה אינה בבת אחת כתבאה, ולכך פחות משבע…

הסולם: ומלאך המות לא וכו': ומה"מ, לא היה נפרד מן הנשים עד שהוקם בית המקדש, שכתוב, ויקם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאים נדבה למשכן, לא עבר מהם. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עמהם בחבור אחד, ולא יתראו פנים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: