כשדנים אותו מסתכלים אם פגם ברית הקדש ומוציאים אותו מכלל אדם לגיהנם לעולמים
ויקהל · וישם בארון - סוד השומר ברית קדש הראוי להכנס בארון ופגם הברית · מאמר 27 · פיסקה 4 · דף ריד ע"ב
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּדַיְינִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, מִסְתַּכְּלָן בְּעוֹבָדוֹי, אִי הֲוָה פָּגִים רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא דְחָתִים בִּבְשָׂרֵיהּ. וְהַשְׁתָּא פָּגִים אֲרוֹנָא (דברית) דִּילֵיהּ בְּהַאי. הַאי לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּצַדִּיקַיָּיא. מִסְתַּכְּלִן בֵּיהּ, וְדַיְינִין לֵיהּ, וּמַפְּקֵי לֵיהּ לְבַר מִכְּלָלָא דְּאָדָם. כֵּיוָן דְּאַפְקֵי לֵיהּ מִכְּלָלָא דְּאָדָם, אַפְקֵי לֵיהּ מִכְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין, דְּאִתְעַתְּדוּ לְחַיֵּי עָלְמָא, וְיַהֲבֵי לֵיהּ לְהַהוּא (ארון) סִטְרָא דְּלָא אִתְכְּלִיל בְּרָזָא דְּגוּפָא דְּאָדָם. כֵּיוָן דְּאִתְּמְסַר לְהַהוּא סִטְרָא, וַוי לֵיהּ, דְּאַעֲלִין לֵיהּ בְּגֵיהִנָם, וְלָא נָפִיק מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. עַל דָּא כְּתִיב ׳וְיָּצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגוֹ'׳ (ישעיהו סו, כד). אִינּוּן דְּאִשְׁתָּאָרוּ מִכְּלָלָא דְּאָדָם.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, מִסְתַּכְּלִים בְּמַעֲשָׂיו. אִם הָיָה פּוֹגֵם אֶת סוֹד בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁחָתוּם בִּבְשָׂרוֹ, וְעַכְשָׁו פּוֹגֵם אֶת הָאָרוֹן (הַבְּרִית) שֶׁלּוֹ בָּזֶה - לָזֶה אֵין חֵלֶק בַּצַּדִּיקִים. מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וְדָנִים אוֹתוֹ, וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם. כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל כָּל הָאֲחֵרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְחַיֵּי עוֹלָם, וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ (ארון) צַד שֶׁאֵינוֹ נִכְלָל בַּסּוֹד שֶׁל גּוּף הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁנִּמְסָר לְאוֹתוֹ צַד - אוֹי לוֹ שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְלֹא יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָמִים. עַל זֶה כָּתוּב, ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי וְגוֹ'׳ (ישעיה סו, כד). אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא דדיינין ליה בההוא עלמא, מסתכלן בעובדוי, אי הוה פגים רזא דברית קדישא דחתים בבשריה. והשתא פגים ארונא (דברית) דיליה בהאי. האי לית ליה חולקא בצדיקייא. מסתכלן ביה, ודיינין ליה, ומפקי ליה לבר מכללא דאדם. כיון דאפקי ליה מכללא דאדם, אפקי ליה מכללא דכלהו אחרנין, דאתעתדו לחיי עלמא, ויהבי ליה לההוא (ארון) סטרא דלא אתכליל ברזא דגופא דאדם. כיון דאתמסר לההוא סטרא, ווי ליה, דאעלין ליה בגיהנם, ולא נפיק מניה לעלמין. על דא כתיב ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'׳ (ישעיהו סו, כד). אינון דאשתארו מכללא דאדם.
התרגום: בשעה שדנים אותו באותו עולם, מסתכלים במעשיו. אם היה פוגם את סוד ברית הקדש שחתום בבשרו, ועכשו פוגם את הארון (הברית) שלו בזה - לזה אין חלק בצדיקים. מסתכלים בו ודנים אותו, ומוציאים אותו מכלל של אדם. כיון שהוציאו אותו מכלל של אדם, מוציאים אותו מכלל של כל האחרים שנועדו לחיי עולם, ונותנים אותו לאותו (ארון) צד שאינו נכלל בסוד של גוף האדם. כיון שנמסר לאותו צד - אוי לו שמכניסים אותו לגיהנם, ולא יוצא משם לעולמים. על זה כתוב, ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו'׳ (ישעיה סו, כד). אותם שנשארו מכלל של אדם.
מן המפרשים
אור החמה: ודיינין ליה לבר מכללא דאדם כלומר שאר הנדונים הם נדונים בקדש ומציין החצונים שיקיימו גזרת הפנימיים ואין זה נדון חוץ מהקדושה מפני שעתיד ליכנס אל הקדושה אמנם זה דיינין לבר מכללא דאדם מורדין אותו אל החצונים ושם הם גומרין את דינו…
הסולם: בשעתא דדיינין ליה וכו': בשעה שדנים אותו בעולם ההוא, מסתכלים במעשיו, אם היה פוגם סוד ברית קדש החתום בבשרו, ועתה פוגם הארון שלו, לזה, אין לו חלק בצדיקים, מסתכלים בו ודנים אותו, ומוציאים אותו מחוץ מכלל אדם, כיון שהוציאו אותו מכלל…
אור יקר: אי הוה פגים דזא דכרית קדישא דחתים ככשריה שהוא היסוד, והשתא פגים אדון דברית דיליה, שהוא פגם על פגם בשתי מדות, בחייו היסוד והשתא במלכות, ודיינין ליה לכר מכללא דאדם, כלומר שאר הנידונים הם נידונים בקדש, ומצווין החצונים שיקיימו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: