הרקיע שלמעלה על החיות העליונות דיוקן זכר נקרא מקצה השמים וקצה השמים
ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 31 · דף ריא ע"א
לשון הזוהר
רָקִיעַ דִּלְעֵילָּא אִיהוּ קַיְּימָא עַל גַּבֵּי חֵיוָון עִלָּאִין, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט וְשָׁארִי דִּיּוּקְנָא דְּחָד דְּכוּרָא, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. וְהָנִי תְּרֵין רְקִיעִין, חַד אִקְרֵי ׳קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. וְחַד אִקְרֵי ׳מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם׳. דִּכְתִּיב, ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳ (דברים ד, לב). רָאשֵׁי הַחַיָּה דִּלְתַתָּא אִינּוּן אַרְבַּע חֵיוָון, דְּאִינּוּן רְשִׁימִין (נ"א נהורין) עִלָּאִין, עַל אִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון רְשִׁימִין, דִּי בְּגוֹ אִינּוּן אַרְבַּע פִּתְחִין, דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
תרגום
הָרָקִיעַ שֶׁלְּמַעְלָה הוּא עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת הָעֶלְינוֹת, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַתְחִיל הַדְּיוֹקָן שֶׁל זָכָר אֶחָד, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן. וּשְׁנֵי הָרְקִיעִים הַלָּלוּ, אֶחָד נִקְרָא ׳קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳, וְאֶחָד נִקְרָא ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם׳, שֶׁכָּתוּב ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳ (דברים ד, לב) - רָאשֵׁי הַחַיָּה שֶׁלְּמַטָּה הֵם אַרְבַּע חַיּוֹת, שֶׁהֵן רְשׁוּמוֹת (אוֹרוֹת) עֶלְיוֹנוֹת עַל אוֹתָן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁבְּתוֹךְ אוֹתָם אַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רקיע דלעילא איהו קיימא על גבי חיוון עלאין, ומתמן אתפשט ושארי דיוקנא דחד דכורא, דאיהו רזא עלאה. והני תרין רקיעין, חד אקרי ׳קצה השמים׳. וחד אקרי ׳מקצה השמים׳. דכתיב, ׳ולמקצה השמים ועד קצה השמים׳ (דברים ד, לב). ראשי החיה דלתתא אינון ארבע חיוון, דאינון רשימין (נ"א נהורין) עלאין, על אינון ארבע אתוון רשימין, די בגו אינון ארבע פתחין, דבגנתא דעדן.
התרגום: הרקיע שלמעלה הוא עומד על גבי החיות העלינות, ומשם מתפשט ומתחיל הדיוקן של זכר אחד, שהוא סוד עליון. ושני הרקיעים הללו, אחד נקרא ׳קצה השמים׳, ואחד נקרא ׳מקצה השמים׳, שכתוב ׳ולמקצה השמים ועד קצה השמים׳ (דברים ד, לב) - ראשי החיה שלמטה הם ארבע חיות, שהן רשומות (אורות) עליונות על אותן ארבע אותיות רשומות שבתוך אותם ארבעה פתחים שבגן עדן.
מן המפרשים
מקדש מלך: וסליק לה לגביה פי' כדי להזדווג עמה. וז"ש ונהיר נהורא בנהורא אבל בספר ק"י בדרוש הנזכר כתב וז"ל מ"ש בפ' ויקהל כדין אלביש קנאה מנהורא דחד צדיק עילאה. פי' שהנשמות עולות שם דרך ההוא עמודא לפתחא דאמצעיתא עד העדן שכוא חכמה שבגן:…
אור יקר: תרי רקיעין חד איקרי קצה השמיט דהיינו מלכות קצה לתפארת,
הסולם: רקיע דלעילא איהו וכו': הרקיע שלמעלה, שהוא הפרסא, שבמקום החזה דבינה, שהיא ישסו"ת, הוא עומד על חיות עליונות, שהן חג"ת דז"א, ומשם, מן הרקיע הזה, מתפשטת ושורה צורת דכר אחד, שהוא סוד עליון על הנוקבא, דהיינו ז"א. ואלו שני רקיעים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: