הנקדה משתוקקת ולובש קנאה צדיק עליון האוחז בה ומעלה אותה ומאיר אור באור
ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 28 · דף ריא ע"א
לשון הזוהר
וְאִיהִי תָּאִיבָא לְגַבַּיְיהוּ, וּמִתְקַשְּׁטָא בִּנְהִירוּ. כְּדֵין אַלְבִּישׁ קִנְאָה (מנהורא) חַד צַדִּיק עִלָּאָה, וְאִסְתָּכַּל בִּנְהוֹרָא וּשְׁפִירוּ דְּהַאי נְקוּדָה, וּבְתִקוּנָהָא, וְאָחִיד בָּהּ, וְסָלִיק לָהּ לְגַבֵּיהּ, וְנָהִיר נְהוֹרָא בִּנְהוֹרָא, וַהֲווּ חַד. כָּל חֵילָא דִּשְׁמַיָּיא פַּתְחֵי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא וְאַמְרֵי, זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא, נַטְרֵי אוֹרַיְיתָא, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא חֶדְוָותָא דְּמָארֵיכוֹן הֲוִי בְּכוּ, דְּהָא עָטָרָא דְּמָארֵיכוֹן, מִתְעַטֵּר בְּכוֹן.
תרגום
וְהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲלֵיהֶם וּמִתְקַשֶּׁטֶת בְּאוֹר. וְאָז לוֹבֵשׁ קִנְאָה (מאור) צַדִּיק עֶלְיוֹן אֶחָד, וּמִסְתַּכֵּל בָּאוֹר וְיֹפִי שֶׁל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ וּבְתִקּוּנֶיהָ, וְאוֹחֵז בָּהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֵלָיו, וּמֵאִיר אוֹר בְּאוֹר וְנִהְיִים אֶחָד. וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם פּוֹתְחִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאוֹמְרִים: אַשְׁרֵיכֶם הַצַּדִּיקִים שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה, אַשְׁרֵיהֶם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי שִׂמְחַת אֲדוֹנְכֶם הִיא בָכֶם, שֶׁהֲרֵי עֲטֶרֶת רִבּוֹנְכֶם מִתְעַטֶּרֶת בָּכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואיהי תאיבא לגבייהו, ומתקשטא בנהירו. כדין אלביש קנאה (מנהורא) חד צדיק עלאה, ואסתכל בנהורא ושפירו דהאי נקודה, ובתקונהא, ואחיד בה, וסליק לה לגביה, ונהיר נהורא בנהורא, והוו חד. כל חילא דשמייא פתחי בההיא שעתא ואמרי, זכאין אתון צדיקייא, נטרי אורייתא, זכאין אינון דמשתדלין באורייתא, דהא חדוותא דמאריכון הוי בכו, דהא עטרא דמאריכון, מתעטר בכון.
התרגום: והיא משתוקקת אליהם ומתקשטת באור. ואז לובש קנאה (מאור) צדיק עליון אחד, ומסתכל באור ויפי של הנקדה הזו ובתקוניה, ואוחז בה ומעלה אותה אליו, ומאיר אור באור ונהיים אחד. וכל חילות השמים פותחים באותה שעה ואומרים: אשריכם הצדיקים שומרי התורה, אשריהם המשתדלים בתורה, שהרי שמחת אדונכם היא בכם, שהרי עטרת רבונכם מתעטרת בכם.
מן המפרשים
מקדש מלך: כדון אלביש קנאה וכו' בהגהות הר"חו ז"ל הגיה מנהורא חד צדיק עילאה ונראה שכוונתו לפ' שיסוד דזעיר שהוא צדיק עילאה אלביש קנאה וקבל הארה מהאורות עליונים. וז"ש הזוהר כדין אלביש קנאה מנהורא חד צדיק.
אור החמה: ואיהי תאיבא לגבייהו שהיא מתקשטת בהן אל הזכר ורוצה להכלל מהתחתונים ומקשטא בנהירו שהבינה אימא מקשטת ביתה מצד הנשמות שהם ממנה עד כאן כאו' לחזות בנועם ה' מבינה ולמטה במ' ולבקר בהיכלו דהא עטרא דמאריכון שנעטרה השכינה להתייחד בהם היה.
הסולם: ואיהי תאיבא לגבייהו וכו': והחכמה שה"ס נקודה עלאה, משתוקקת אליהן, ומתקשטת בהן באורה, כלומר, שהנשמות שעלו אליה נעשות בה לבחינת מ"ן, אז הלביש קנאה צדיק אחד עליון, דהיינו יסוד דעולם היצירה, ומסתכל באור ויופי של נקודה הזו ובתקוניה,…