השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם - יש שמים למטה ושמים למעלה
ויקהל · השמים שמים לה' - סוד הרקיעים והממנים המנהיגים העולם וארץ ישראל בפני עצמה · מאמר 23 · פיסקה 1 · דף רט ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, כְּתִיב ׳הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהו"ה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֵימַר הַשָּׁמַיִם לַיהו"ה, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנִי אָדָם׳ (תהילים קטו, טז). מַאי הַשָּׁמָיִם שָׁמַיִם. אֶלָּא הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, בְּגִין דְּאִית שָׁמַיִם, וְאִית שָׁמַיִם. שָׁמַיִם לְתַתָּא, וְאֶרֶץ לְתַתָּא מִנַּיְיהוּ. שָׁמַיִם לְעֵילָּא, וְאֶרֶץ לְתַתָּא מִנַּיְיהוּ. וְכָל דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְּהוּ כְּגַוְונָא דָּא, אִלֵּין בְּאִלֵּין.
תרגום
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, כָּתוּב ׳הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׳ (תהלים קטו) - בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר: הַשָּׁמַיִם לַה', ׳וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׳ (תהלים קטו, טז) - מַה זֶּה הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם? אֶלָּא כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׁמַיִם וְיֵשׁ שָׁמַיִם. שָׁמַיִם לְמַטָּה, וְאֶרֶץ לְמַטָּה מֵהֶם. שָׁמַיִם לְמַעְלָה, וְאֶרֶץ לְמַטָּה מֵהֶם. וְכָל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת כֻּלָּן כְּמוֹ זֶה, אֵלֶּה בְּאֵלֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי אבא ואמר, כתיב ׳השמים שמים ליהו"ה והארץ נתן לבני אדם האי קרא אית לאסתכלא ביה, והכי אצטריך למימר השמים ליהו"ה, והארץ נתן לבני אדם׳ (תהילים קטו, טז). מאי השמים שמים. אלא הכא אית לאסתכלא, בגין דאית שמים, ואית שמים. שמים לתתא, וארץ לתתא מנייהו. שמים לעילא, וארץ לתתא מנייהו. וכל דרגין עלאין ותתאין, כלהו כגוונא דא, אלין באלין.
התרגום: פתח רבי אבא ואמר, כתוב ׳השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם׳ (תהלים קטו) - בפסוק הזה יש להתבונן, וכך צריך לומר: השמים לה', ׳והארץ נתן לבני אדם׳ (תהלים קטו, טז) - מה זה השמים שמים? אלא כאן יש להתבונן, משום שיש שמים ויש שמים. שמים למטה, וארץ למטה מהם. שמים למעלה, וארץ למטה מהם. וכל הדרגות העליונות והתחתונות כלן כמו זה, אלה באלה.
מן המפרשים
אור החמה: וכל דרגין עילאין כולהו וגומר הענין שהעשיה היא למטה ובה ז' ארצות ולמעלה מהם שמים ובהם עשרה רקיעי' וכל אלו הם ארץ לגבי רקיעין עליוני' שהם עליהם ונל אלו הם ארץ לסוד המדורין ז' והם ארץ לז' היכלות וז' היכלות הם ארץ לכסא הכבוד…
הסולם: פתח ר' אבא וכו': פתח ר"א ואמר, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם . במקרא הזה יש להסתכל בו, כי כך היה צריך לומר, השמים לה' והארץ נתן לבני אדם , מהו השמים שמים. ומשיב, אלא כאן יש להסתכל, משום שיש שמים ויש שמים, שיש שמים למטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: