ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 21: וכשיוצאת שבת צריך להריח בבשמים - סוד ההדס כקיום הנפש שהסתלקה › פיסקה 1 (רח ע"ב)

כשיוצאת שבת צריך להריח בבשמים לישב הנפש והדס הוא קיום המקום הקדוש

ויקהל · וכשיוצאת שבת צריך להריח בבשמים - סוד ההדס כקיום הנפש שהסתלקה · מאמר 21 · פיסקה 1 · דף רח ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִין דָּא כַּד נָפַק שַׁבְּתָא, בָּעֵי לְאָרְחָא בְּבוּסְמִין, לְאִתְיַשְּׁבָא נַפְשֵׁיהּ בְּהַהוּא רֵיחָא, עַל הַהוּא רֵיחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּאִסְתַּלָּק מִינָּהּ. וְהַהוּא רֵיחָא מְעַלְּיָא דְּבוּסְמִין אִיהוּ הֲדַס. דְּהָא קִיוּמָא דַּאֲתָר קַדִּישָׁא דְּנִשְׁמָתִין נָפְקִין מִנֵּיהּ, הֲדַס אִיהוּ. וְדָא אִיהוּ קִיוּמָא דְּנַפְשָׁא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, לְאִתְקַיְּימָא מֵהַהוּא עִרְטוּלָא דְּאִשְׁתְּאָרַת.

תרגום

מִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהָרִיחַ בַּבְּשָׂמִים לְיַשֵּׁב אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ רֵיחַ עַל אוֹתוֹ רֵיחַ עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְאוֹתוֹ רֵיחַ הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּבְּשָׂמִים הוּא הֲדַס, שֶׁהֲרֵי קִיּוּם הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת הַנְּשָׁמוֹת הוּא הֲדַס. וְזֶהוּ קִיּוּם הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם מֵאוֹתָהּ הִתְעַרְטְלוּת שֶׁנִּשְׁאֲרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דא כד נפק שבתא, בעי לארחא בבוסמין, לאתישבא נפשיה בההוא ריחא, על ההוא ריחא עלאה קדישא דאסתלק מינה. וההוא ריחא מעליא דבוסמין איהו הדס. דהא קיומא דאתר קדישא דנשמתין נפקין מניה, הדס איהו. ודא איהו קיומא דנפשא, כגוונא דלעילא, לאתקיימא מההוא ערטולא דאשתארת.

התרגום: משום כך, כשיוצאת שבת, צריך להריח בבשמים לישב את נפשו באותו ריח על אותו ריח עליון קדוש שהסתלק ממנו, ואותו ריח המעלה שבבשמים הוא הדס, שהרי קיום המקום הקדוש שממנו יוצאות הנשמות הוא הדס. וזהו קיום הנפש כמו שלמעלה, כדי להתקים מאותה התערטלות שנשארה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ודא איהו קיומא דנפשא פי' כשמתעלף האדם משיב נפשו בריח טוב כהדס. כגוונא דלעילא שח"גת שהוא ההדס מקיים המ' שנקרא נפש: ה"ג מההוא ערטולא דאישתארת: והדם איהו קיומא דנפשא פי' הדס התחתון מקיים נפש האדם כגוונא עילאה וכו' כמו הדס העליון…

אור החמה: מעליא דבוסמין איהו הדס יר' ברמז עליון ההדס הוא המשובח. וז"ש דהא קיומא דאתר קדישא דנשמתין נפקין מיניה הדס איהו והיינו בינה עומד בין ההדסים שהם ג' אבות ג' בדי הדס שיוצאים ממנה והנשמות מקורם העליון מבינה וכן סוד כסא הכבוד היא…

הסולם: בג"ד כד נפק וכו': משום זה, כשיצא השבת, צריכים להריח בבשמים, שנפשו תתישב בריח ההוא, תמורת ריח העליון הקדוש ההוא שנסתלק ממנו, וריח המשובח שבבשמים, הוא הדס. כי הקיום של מקום הקדוש, דהיינו מלכות, שהנשמות יוצאות ממנה הוא הדס. וזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר