ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 2: זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן › פיסקה 4 (קצה ע"ב)

בכל רקיע כמה ממנים וכשהנשמות יוצאות אם לא זוכות דוחים אותן החוצה

ויקהל · זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִין דִּבְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא, כַּמָּה מְמָנָן, וּכְמָּה סַרְכִין קַיְימִין תַּמָּן. וְכַד נִשְׁמָתִין נָפְקִין, בָּעָאן לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאִי לָא זַכְיָין אִינּוּן דַּחְיָין לוֹן לְבַר, וְאַזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וְנַטְלִין לוֹן כַּמָה חֲבִילֵי טְהִירִין, וְאוֹדְעִין לוֹן מִלִּין כְּדִיבָן, וּלְזִמְנִין מִלִּין דִּקְשׁוֹט, מִמַּה דְּאָתֵי לִזְמַן (רנ"ב:) קָרִיב, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.

תרגום

מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ כַּמָּה מְמֻנִּים וְכַמָּה שָׂרִים עוֹמְדִים שָׁם, וּכְשֶׁהַנְּשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת, רוֹצוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְאִם אֵינָן זוֹכוֹת דּוֹחִים אוֹתָן הַחוּצָה, וְהוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם, וְלוֹקְחִים אוֹתָן כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל רוּחוֹת וּמוֹדִיעִים לָהֶם דְּבָרִים כּוֹזְבִים, וְלִפְעָמִים דִּבְרֵי אֱמֶת מִמַּה שֶּׁעָתִיד לָבא בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דבכל רקיעא ורקיעא, כמה ממנן, וכמה סרכין קיימין תמן. וכד נשמתין נפקין, בעאן לסלקא לעילא, ואי לא זכיין אינון דחיין לון לבר, ואזלין ושאטין בעלמא, ונטלין לון כמה חבילי טהירין, ואודעין לון מלין כדיבן, ולזמנין מלין דקשוט, ממה דאתי לזמן (רנ"ב:) קריב, כמה דאוקמוה.

התרגום: משום שבכל רקיע ורקיע כמה ממנים וכמה שרים עומדים שם, וכשהנשמות יוצאות, רוצות לעלות למעלה, ואם אינן זוכות דוחים אותן החוצה, והולכות ומשוטטות בעולם, ולוקחים אותן כמה קבוצות של רוחות ומודיעים להם דברים כוזבים, ולפעמים דברי אמת ממה שעתיד לבא בזמן הקרוב, כמו שבארוה.

מן המפרשים

אור החמה: בגין דבכל רקיעא ורקיעא וגומר היינו למה אומרים מי יעלה כלו' מי ומי העולים מפני השומרים והשופטים, ונטלין לון כמה חבילי טהורין הם החצונים הפשוטים מן הגשמות והיינו טהורין בלי גשם מאירין מלשון שרגא בטיהרא ואלו הם חצונים משחקים…

הסולם: בגין דבכל רקיעא וכו': משום שבכל רקיע ורקיע כמה ממונים וכמה שוטרים עומדים שם. וכשהנשמות יוצאות, רוצות לעלות למעלה, ואם אינן זוכות, הם דוחים אותן לחוץ, והולכות ומשוטטות בעולם. ולוקחים אותן כמה גדודי רוחות, ומודיעים להם דברי שקר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר