ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 2: זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן › פיסקה 3 (קצה ע"ב)

מחנה ראשון ממנה בארבע שעות ראשונות לשבח - מי יעלה בהר ה' נקי כפים

ויקהל · זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

מַשִּׁרְיָיא קַדְמָאָה, אִתְמַנָּא בְּד' שַׁעְתֵּי קָמַיְיתָא, דְּשֵׁירוּתָא דְּלֵילְיָא, לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהוֹן, וּמָה קָאַמְרֵי. (תהילים כד ג). ׳לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ'׳, ׳כִּי הוּא עַל יַמִים יְסָדָהּ וְגוֹ'׳, ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר יהו"ה וְגוֹ'׳, ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגוֹ'׳. מַאי טַעְמָא דָּא. בְּגִין דְּכַד לֵילְיָא פָּרִישׂ גַּדְפּוֹי עַל עָלְמָא, כְּדֵין, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְנַפְקֵי נִשְׁמָתַיְיהוּ לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאִינּוּן מַלְאָכִין קַיְימִין וְקָא אַמְרֵי, ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר יהו"ה׳. הַר יהו"ה, דָּא הַר הַבַּיִת. ׳מְקוֹם קָדְשׁוֹ׳, דָּא עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא.

תרגום

מַחֲנֶה רִאשׁוֹן מְמֻנֶּה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רֵאשִׁית הַלַּיְלָה לְשַׁבֵּחַ אֶת אֲדוֹנָם. וּמַה הֵם אוֹמְרִים? (תהלים כד) ׳לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ',׳ כּ (שמות לו, לו) ִי ׳הוּא עַל יַמִּים׳ ׳יְסָדָהּוְגוֹ' - מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וְגוֹ' -׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב (תהלים כד, ד)׳וְגוֹ'׳. מָה הַטַּעַם שֶׁל זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַלַּיְלָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל הָעוֹלָם, אָז כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת וְיוֹצֵאת נִשְׁמָתָם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְאוֹתָם מַלְאָכִים עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים, מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' - הַר ה' - זֶה הַר הַבַּיִת. מְקוֹם קָדְשׁוֹ - זֶה עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ גַּם לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: משרייא קדמאה, אתמנא בד' שעתי קמייתא, דשירותא דליליא, לשבחא למאריהון, ומה קאמרי. (תהילים כד ג). ׳ליהו"ה הארץ ומלאה וגו'׳, ׳כי הוא על ימים יסדה וגו'׳, ׳מי יעלה בהר יהו"ה וגו'׳, ׳נקי כפים ובר לבב וגו'׳. מאי טעמא דא. בגין דכד ליליא פריש גדפוי על עלמא, כדין, כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ונפקי נשמתייהו לסלקא לעילא, ואינון מלאכין קיימין וקא אמרי, ׳מי יעלה בהר יהו"ה׳. הר יהו"ה, דא הר הבית. ׳מקום קדשו׳, דא עזרת ישראל. כגוונא דלעילא, הכי נמי לתתא.

התרגום: מחנה ראשון ממנה בארבע שעות ראשונות של ראשית הלילה לשבח את אדונם. ומה הם אומרים? (תהלים כד) ׳לה' הארץ ומלאה וגו',׳ כ (שמות לו, לו) י ׳הוא על ימים׳ ׳יסדהוגו' - מי יעלה בהר ה' וגו' -׳נקי כפים ובר לבב (תהלים כד, ד)׳וגו'׳. מה הטעם של זה? משום שכאשר הלילה פורש כנפיו על העולם, אז כל בני העולם טועמים טעם המות ויוצאת נשמתם לעלות למעלה, ואותם מלאכים עומדים ואומרים, מי יעלה בהר ה' - הר ה' - זה הר הבית. מקום קדשו - זה עזרת ישראל. כמו שלמעלה, כך גם למטה.

מן המפרשים

אור יקר: כדין כל בני, עלמא שהם . תחתונים המשליטים עליהם החצונים הדבקים באחרית הכחות, ולכך.

הסולם: משרייא קדמאה אתמנא וכו': מחנה הראשונה נתמנה בד' שעות ראשונות של תחילת הלילה לשבח אדונם. דהיינו בקו ימין, שהוא חסד. ומה אומרים. הם אומרים לה' הארץ ומלואה וגו', כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר ה' וגו', נקי כפים ובר לבב…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ומאי קאמרי לה' הארץ ומלואה וכו' הטעם שכל זמן המשמרה האחד יש למעלה לאה רחל וסתם ולאה היא אימא שהיא כנגד הפרצוף הנק' ישראל: ומלואה לרמוז למה שהיא מתמלאת בהתפשטותה: תבל היא רחל שהיא מתובלת מחו"ג ולאה היא במקום החסדים המכוסים:…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: