צריך תענית ביום ראשון בזמן שרוח החל שורה ובזה יש לו רפואה כמשיב הגזלה
ויקהל · אל יצא איש ממקמו - סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה · מאמר 18 · פיסקה 13 · דף רז ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ, אִצְטְרִיךְ תַּעֲנִיתָא אַחֲרִינָא, בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּחוֹל, בְּזִמְנָא דְּשַׁרְיָא עַל עָלְמָא הַהוּא רוּחָא דְּחוֹל. וּבְהַאי אִית לֵיהּ אַסְוָותָא, כֵּיוָן דְּלָא חָשִׁיב לְרוּחָא דְּחוֹל. וְסִימָנִיךְ ׳וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל וְגוֹ'׳ (ויקרא ה, כג). גַּזְלָן, לָא חָשִׁיב לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא חָשִׁיב לִבְנִי נָשָׁא, בְּגִין כַּךְ לֵית לֵיהּ עוֹנְשָׁא כַּגַּנָּב. גַּנָּב, דְּחָשִׁיב לִבְנִי נָשָׁא, יַתִּיר מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִית לֵיהּ עוֹנְשָׁא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּאִשְׁתְּלִים לְתַתָּא, לְהַהוּא עוֹנֶג עִלָּאָה כַּדְקָא חֲזֵי. יוֹמָא דָּא, מִתְעַטְּרָא בְּשִׁבְעִין עִטְרִין, וּשְׁמָא עִלָּאָה (פ"ח:) קַדִּישָׁא, אִשְׁתְּלִים בְכָל סִטְרִין, וְאִתְנְהִירוּ כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין, וְכֹלָּא בְּחֶדְוָה דְּבִרְכָּאן, וּבִקְדוּשָּׁה עַל קְדוּשָׁה, וְתוֹסֶפֶת דִּקְדוּשָּׁה.
תרגום
מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ תַּעֲנִית אַחֶרֶת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹל, בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹרָה עַל הָעוֹלָם אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁל חֹל, וּבָזֶה יֵשׁ לוֹ רְפוּאָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶחֱשִׁיב אֶת רוּחַ הַחֹל. וְסִימָנְךְ - ׳וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל וְגוֹ'׳ (ויקרא ה, כג). גַּזְלָן אֵינוֹ מַחֲשִׁיב אֶת הקב"ה, אֵינוֹ מַחֲשִׁיב בְּנֵי אָדָם, לָכֵן אֵין לֹא עֹנֶשׁ כְּגַנָּב. גַּנָּב שֶׁמַּחֲשִׁיב בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מהקב"ה, יאשׁ לוֹ עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁלִים לְמַטָּה אֶת אוֹתוֹ עֹנֶג עֶלְיוֹן כָּרָאוּי. הַיּוֹם הַזֶּה מִתְעַטֵּר בְּשִׁבְעִים עֲטָרוֹת, וְהַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ נִשְׁתַּלֵּם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְכָל הַדְּרָגוֹת מוּאָרוֹת, וְהַכֹּל בְּשִׂמְחַת הַבְּרָכוֹת וּבִקְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין כך, אצטריך תעניתא אחרינא, ביומא קדמאה דחול, בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך ׳והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'׳ (ויקרא ה, כג). גזלן, לא חשיב לקודשא בריך הוא, לא חשיב לבני נשא, בגין כך לית ליה עונשא כגנב. גנב, דחשיב לבני נשא, יתיר מקודשא בריך הוא, אית ליה עונשא בהאי עלמא, ובעלמא דאתי. זכאה איהו, מאן דאשתלים לתתא, לההוא עונג עלאה כדקא חזי. יומא דא, מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה (פ"ח:) קדישא, אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין, וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה.
התרגום: משום כך צריך תענית אחרת ביום ראשון של חל, בזמן ששורה על העולם אותה רוח של חל, ובזה יש לו רפואה, כיון שלא החשיב את רוח החל. וסימנך - ׳והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'׳ (ויקרא ה, כג). גזלן אינו מחשיב את הקב"ה, אינו מחשיב בני אדם, לכן אין לא ענש כגנב. גנב שמחשיב בני אדם יותר מהקב"ה, יאש לו ענש בעולם הזה ובעולם הבא. אשרי מי שמשלים למטה את אותו ענג עליון כראוי. היום הזה מתעטר בשבעים עטרות, והשם העליון הקדוש נשתלם בכל הצדדים, וכל הדרגות מוארות, והכל בשמחת הברכות ובקדשה על קדשה ותוספת של קדשה.
מן המפרשים
מקדש מלך: אשתלים גו ממנן אחרנין וכו' פי' ע"י עונג שעשו כל ישראל נשלם מעונג של מעלה אף על פי שזה התענה מפני החלום ולא התענג בשבת. מ"מ הממונה נשלם ע"י עונג שעשו אחרים: שבעין שנין עילאין פי' ז"ק דזעיר. דאיתגזר מאינון ע' שנין וכו' עיין דברי…
הסולם: בגין כך, אצטריך וכו': משום זה צריך תענית אחר ביום ראשון מימות החול, בשעה ששורה על העולם, הרוח של חול, ובזה יש לו רפואה, כיון שלא החשיב את הרוח של חול, יותר משל שבת, וסימנך והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'. גזלן אינו מתחשב עם הקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: