אשרי חלקו של אדם שיודע לסדר תפלתו הקב"ה מחכה עד שיסתימו כל תפלות ישראל
ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 29 · דף רב ע"ב
לשון הזוהר
וְאִינּוּן שִׁית פִּקוּדִין, וְקַיְימִין אוּף הָכָא בִּצְלוֹתָא. חַד, ׳לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא׳ (דברים כח, נח). תִּנְיָינָא, לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. תְּלִיתָאָה, לְבָרְכוֹ. רְבִיעָאָה, לְיַחֲדוֹ. חֲמִישָׁאָה, לְבָרֵךְ כַּהֲנָא יַת עַמָּא. שְׁתִיתָאָה, לִמְסוֹר נִשְׁמָתֵיהּ לֵיהּ. וְאִלֵּין שִׁית פִּקוּדִין דְּקַיְימִין בִּצְלוֹתָא דְּמִלָּה, בַּר אִינּוּן פִּקוּדִין (רי"ו.) דְּקַיְימִין בְּעוֹבָדָא, כְּגַוְונָא דְּצִיצִית וּתְפִלִין.
תרגום
וְהֵן שֵׁשׁ מִצְווֹת, וְעוֹמְדוֹת אַף כָּאן בַּתְּפִלָּה. אַחַת - ׳לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא׳ (דברים כח, נח) - שְׁתַּיִם - לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. שְׁלִישִׁית - לְבָרְכוֹ. רְבִיעִית - לְיַחֲדוֹ. חֲמִישִׁית - שֶׁיְּבָרֵךְ הַכֹּהֵן אֶת הָעָם. שִׁשִּׁית - לִמְסֹר לוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ. וְאֵלּוּ שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁל דִּבּוּר, פְּרָט לְאוֹתָן מִצְווֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בְּמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ צִיצִית וּתְפִלִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואינון שית פקודין, וקיימין אוף הכא בצלותא. חד, ׳ליראה את השם הנכבד והנורא׳ (דברים כח, נח). תניינא, לאהבה אותו. תליתאה, לברכו. רביעאה, ליחדו. חמישאה, לברך כהנא ית עמא. שתיתאה, למסור נשמתיה ליה. ואלין שית פקודין דקיימין בצלותא דמלה, בר אינון פקודין (רי"ו.) דקיימין בעובדא, כגוונא דציצית ותפלין.
התרגום: והן שש מצוות, ועומדות אף כאן בתפלה. אחת - ׳ליראה את השם הנכבד והנורא׳ (דברים כח, נח) - שתים - לאהבה אותו. שלישית - לברכו. רביעית - ליחדו. חמישית - שיברך הכהן את העם. ששית - למסר לו את נשמתו. ואלו שש מצוות שעומדות בתפלה של דבור, פרט לאותן מצוות שעומדות במעשה, כמו ציצית ותפלין.
מן המפרשים
הסולם: ואינון שית פקודין וכו': והם שש מצות, ונוהגים גם כאן בתפלה, א) ליראה את השם הנכבד והנורא. ב) לאהבה אותו. ג) לברכו. ד) ליחדו. ה) שיברך הכהן את העם. ו) למסור נשמתו לו. ואלו שש מצות הנוהגות בתפלה הן תלויות בדבור, חוץ מאלו המצות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: